שנמנענו שלא לנסות יותר מדאי את הנביא וכו' וע"ז נאמר לא תנסו את וכו'. מבואר בר"מ בסוף פ"י מהלכות יסודי התורה ועיין בפ"ד בדרך מצותיך שכ' החילוק בין הר"מ והסמ"ג דהר"מ חושב ללאו נסיון הנביא והסמ"ג כתב דאזהרה זו שלא יעשה אדם מצוה ע"מ שיתברך והרב המחבר כלל שניהם באזהרה זו. והר"מ אינו מביא זה דבמעשר מותר לנסות. ועיין בס' יש סדר למשנה בפ' הנ"ל מה שהאריך בזה ועיין בטור יו"ד סי' רמ"ז מבואר דבכל צדקה מותר לנסות. ועיין ברמ"א בסי' הנ"ל ועיין בספר משנ"ח בסי' ד':
מנחת חינוך · סימן תכ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.