שנמנע ב"ד הגדול וכו' שלא יעמיד דיין לשפוט שלא למד חכמת התורה וכו' שנא' לא תכירו פנים במשפט וכו' שאליו באה אזהרה זו וכו'. מבואר בר"מ פ"ג מהלכות סנהדרין. ומ"ש הרהמ"ח ביטל עשה זו ט"ס וצ"ל ביטל ל"ת ומה שכ' הרהמ"ח על מי שמעמיד דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה וכו' כ"ה בר"מ ועיין בכסף משנה שהקשה עליו דבש"ס דילן בסנהדרין דף ז' ע"ב אינו מבואר כלל רק הו"ל כאלו נוטע אשירה ובמקום ת"ח כאלו נטע אצל המזבח אבל מצבה אינו מבואר כלל וע"ש מ"ש בשם מהרי"ק ועיין בר"מ בהלכות מלכים דגם ב"נ מצווים להושיב דיינים לדון בשש מצות שלהם ע' פ"ט שם אפשר ג"כ דהם מוזהרים ע"ז להושיב איש חכם בחכמת התורה בדינים הללו ששייך להם ובעזה"י בקונטרס ב"נ יבואר זה ועל הלאו הזה אין לוקין ואינו נמנה בר"מ פי"ט מהלכות סנהדרין בכלל הלוקין כי דבר זה אין לעמוד עליו הוא יאמר שהוא חכם וכדומה ע"כ הוא מסור רק לשמים:
מנחת חינוך · סימן תי״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.