שלא נקח כופר וכו' שנא' ולא תקחו כופר וכו'. מבואר בר"מ פ"א מה' רוצח וכ' הרהמ"ח דנוהג בזו"נ היינו בזמן הבית אם אשה לקחה כופר והצילה ע"י המלכו' עוברת בל"ת ומ"ש הרהמ"ח אולי בזה"ז אין כוונתו בזה"ז דהאידנא ליכא ד"נ רק כוונתו דקאי אלעיל בזמן שהי' נוהג ד"נ ובר"מ שם מבואר ומוזהרי' ב"ד שלא יקחו כופר ואורחא דמילתא נקיט שע"פ הרוב הוא בידם בדבר הזה אבל מודה שכ"א מוזהר כדברי הרהמ"ח וז"פ. ועל לאו זה אין לוקין ולא נחשב בר"מ פי"ט מסנהדרין בכלל הלוקין ופשוט דהוי לאו שבממון דניתן לתשלומין ואין לוקין ונראה דהוי כמו שוחד וריבית שאינו חייב להחזירו רק כשתבעו כיון דנתן ברצון ואין להאריך בזה ע' בחוה"מ סי' ט"ז:
מנחת חינוך · סימן תי״ב
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.