מנחת חינוך · סימן ד׳, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועי' בהשגת הרמ"ה שם על הא דכתב הר"מ על ג' סימנים מעברין וכו' דהא ליתא דבהדיא תניא על ב' מהם מעברין ואי משום דשלח לי' ר"ה ב"א אי חזית דמשכת וכו' האי בתקופת טבת מיירי וכו' ואיני מבין השגתו הלא גם בר"מ מבואר דין זה של תקופת טבת ע"ז מעברין ואי השגתו על לשון הר"מ שכתב כלשון הברייתא והברייתא מיירי בתקופת תשרי אינה השגה דהר"מ נקט לשון הברייתא ומפרש היטב. ולומר דקו' היא אמאי לא הביא הר"מ דתשרי עם עוד סי' מעברין כבר כתבתי דלהר"מ אפילו בתחלת שיתסר מעברין אם כן אין נ"מ מתקופת תשרי וכמו שהארכתי לעיל וגם מ"ש אי משכא תקופת טבת עד ט"ז משכא ת"ת עד אחר החג היינו ט"ז בבוקר אבל הר"מ ס"ל אפילו אם חל בתחלת ליל שיתסר דאז התקופה נופלת בכ"א בחג ואיכא מקצת תקופה אם יום תקופה מתחיל מכל מקום מעברין משום תקופת ניסן דהוא גזה"כ. ס"ד השגת הרמ"ה אינו מובן לע"ד.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.