שלא להונות כו' בדברים. עיין ר"מ פי"ד מהמו"מ וכ' הרהמ"ח דאם מתחיל להתקוטט עמו מותר להונות כו' ועיין בח"מ סרכ"ח מביא דעת הנ"י דמי שאינו ירא שמים מותר להונו כי עמיתך כתיב עם שאתך בתורה ובמצות ע"ש ואין לוקין על לאו זה כמ"ש הרהמ"ח הטעם. ונוהג בכל אישי ישראל וכ' הרהמ"ח ואפילו בקטנים ראוי ליזהר כו' נלע"ד דלאו זה קאי על קטנים ג"כ דמ"ש אם הוא קטן דנכלם עח"מ סי' ת"ך בוודאי מוזהר עליו כ"נ. ועבד כנעני הוי בכלל עמיתך כמ"ש כ"פ בח"ז אם כן גם עליו עוברים בלאו הזה וז"פ ועיין באוה"ח על התורה פ' בהר כ' אף דלאו דלעיל הוא רק במטלטלין מכל מקום לאו זה עוברים גם בקרקעות כי לא גרע מאונאת דברים ע"ש ודפח"ח וש"י:
מנחת חינוך · סימן של״ח
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
