מנחת חינוך · סימן שכ״ה, ב׳

והנה בר"ה דף כ"ז ע"ב מבואר כמה שיעור שופר פי' רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן וכ' שם הר"נ דהיינו טפח כדגרסינן בנדה דף כ"ז חמשה שיעורן טפח וכ"ת לימא טפח בהדי' י"ל דטעמא אתי לאשמועינן דמש"ה הוי שיעורו טפח כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן דשיעור טפח הוי ד' בגודל ושית בקטנות וכשהוא אוחז אותו בד' אצבעות בינונית מה שנראה לכאן ולכאן משלים את השיעור עכ"ל וכ"כ הרא"ש. והטור סי' תקפ"ו כ' ג"כ וז"ל דהאי שיעור הוי טפח אך בטפח הוי שית בקטנות כלשון הר"ן. וכתב דהרי"ץ גיאות כ' שצריך טפח שוחק כדי שיראה לכאן ולכאן ולמאי דפרישית א"צ עכ"ל וקשה מאוד לפי שיטת הטור דסתם טפחים ג"כ שוחקות לחומרא אם כן הטפח ששנינו בנדה פ' המפלת הוי טפח שוחק לחומרא אם כן שפיר קאמר מהרי"ץ גיאות כיון דטפח שוחק בעי ע"כ השיעור הזה כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן מאי השיג עליו הטור ועבב"י שם שכ' דדעת מהרי"ץ גיאות דסתם טפח האמור בש"ס הוא מצומצם ע"כ פי' רשב"ג דהוי טפח שוחק כדי שיראה כו' ורבינו כ' דשיעור זה כדי שיאחזנו היינו ממש השיעור דטפח מצומצם ומכל מקום נראה לכאן ולכאן ע"ש. ובאמת זה תמוה למה השיג הטור כיון דהוא דאורייתא ואף בדרבנן סתם טפח הוא שוחק אם כן נכונים דברי הרי"ץ גיאות וגם דברי הרי"ץ גיאות שכתב דסתם טפח משמע מצומצם סותרים דעת הטור דסתם טפח הוא מרווח ודעת הטור והר"ן שמבואר בדבריהם דטפח של שופר סגי בטפח מצומצם צ"ע לפ"ז מאוד דהא דעת הטור עצמו דטפחים היינו שוחקים לחומרא ולומר דהטור ס"ל דוקא היכי דאמרו טפחים הרבה כגון ושאינה גבוה עשרה טפחים זה צ"ל מרווחים אבל טפח א' סגי במצומצם זה אין לו טעם כלל ע"כ מהנראה מהפוסקי' הללו שהבאתי דטפחים בכ"מ היינו דחוקות ולא שוחקות ע"כ מבואר מהגמרות והפוסקים שהבאתי דלית להו האי כלל ואדרבא ס"ל דסתם טפחים היינו דחוקות בין לקולא ובין לחומרא. והא דמבואר בעירובין דזה וזה לחומרא היינו כ"מ שהזכירו חכמינו זכרונם לברכה אמות מספ"ל אי אמה שוחק או עצב כמבואר להדיא אמות שבת או כלאים ולא הזכירו ג"כ אמות וטפחים לענין שבת וסוכה וכלאים נראה דדין זה אינו אלא באמות דחזינן דהוא פלוגתא דיש סוברים דהיינו ר"י דאמה של כלים בת ה' טפחים וגם במזבח הי' אמה יסוד בת ה' טפחים כמבואר שם וער"מ ה' בית הבחירה וגם מצינו דשתי אמות שהיו יתירים על של משה חצי אצבע כמבואר פי"ז דכלים ע"כ מספקא להו באמות אבל שיעור טפח שנתנה התורה בכ"מ דמבואר במנחות פ' התכלת טפח דאורייתא ד' בגודל כו' וע"ש בזבחים ולא נזכר בשום מקום בודאי הוא טפח מצומצם ועיין במנחות דצ"ח ומכל מקום צ"ע וידעתי שיש לפלפל הרבה בעניני שבת וסוכה וכלאים וטומאה אך ד"ז צריך קונטרס מיוחד ואין כאן מקומו בח"ז. על כל פנים לדעת הטור דהכל לחומרא פעמים עוצבות ופעמים שוחקות והוא מטעם ספק וכמ"ש אם כן בכל הדינים בסוכה כגון אם היא גבוה למעלה מך' אמה עוצבות ובתוך כ' שוחקות אותה סוכה פסולה מספק ואם אין לו סוכה אחרת צריך לישב בה מספק וכן אם היא נמוכה מי"ט שוחקות וגבוה מי"ט עוצבות הוי ספק וכן ד' אמות לענין דופן עקומה אם הם עוצבות פסולה מספק וכן ד' טפחים סכך פסול בסוכה גדולה או ג' בסוכה קטנה או אויר ג"ט בין בסוכה גדולה ובין בקטנה הכל פסולה מספק אם הם עוצבות או אם העמיד הטפח שוחק או הפס ד' בתוך ג' שוחקות ועוצבות ג' מכל מקום אין פסולה רק מספק דלמא משערינן רק בשוחקות וא"כ כשרה הסוכה וכדומה עוד ענינים בסוכה התלוים באמות וטפחים. עש"ס ור"מ וש"ע. ולדעת הפוסקים כמו שנראה מדבריהם דוקא היכי דמוזכר אמות הוי ספק אבל כ"ה דמוזכר טפחים ודאי הם דחוקות אם כן כל אותם הסוכות פסולים בודאי וצ"ע. והנה בסוכה שתחת סוכה דפסקינן דאם גבוה העליונה עשרה טפחים שיעור הכשר סוכה התחתונה פסולה משום סוכה שתחת סוכה ואם אין העליונה גבוה יו"ד כשרה התחתונה כמבואר בסוכה ובר"מ פ"ה מה' סוכה ובש"ע אם כן לדעת הטור אם העליונה גבוה יו"ד עוצבות ואינה גבוה י' שוחקות דהסוכה עליונה פסולה דלחומרא בעינן מרווחות מספק מכל מקום גם התחתונה פסולה דלמא סגי במצומצמות וא"כ העליונה כשרה והתחתונה פסולה והעליונה ג"כ פסולה מספק אך אם בלילה הראשונה של סוכות אכל כזית בתחתונה וגם אכל כזית בעליונה יצא י"ח ממ"נ אם מרווחות בעינן אם כן העליונה פסולה יצא י"ח בתחתונה ואם סגי במצומצמות והתחתונה פסולה אם כן העליונה כשרה ויי"ח בעליונה וק"ל אך לדעת הפוסקים שהבאתי אם כן העליונה כשרה והתחתונה פסולה בודאי וק"ל. ועתה נבא להגיה קצת בדברי הרהמ"ח: