מנחת חינוך · סימן ש״כ, א׳

להקריב כו'. הדינים מבוארים בר"מ פ"י מהתו"מ ומבוא' בתורה דביום הראשון של חג היו מקריבין י"ג פרים וי"ד כבשים ושני אילים ושעיר חטאת נאכלת והפרי' היו הולכים ומתמעטים א' בכל יום עד שביום השביעי היו שבעה פרים והאילים והכבשים היו שוים בכל יום וכן השעיר. בסדר הקרבתן פרים ואח"כ אילים ואח"כ כבשים ואח"כ שעיר חטאת אף על פי דבכ"מ חטאת קודם לעולה וגם בכל המועדים הדין כן כמו שביארנו למעלה אבל בחג הסוכות השעיר הוא אחרון. וזה מבואר בזבחים פ' כל התדיר (זבחים דף צ') דכמשפט כתיב בחג הסוכות ע"כ צריך להקריבן כסדר האמורים בתורה פרים ואילים וכבשים ואח"כ השעיר וכ"ה בר"מ שם פ"ט מהתו"מ וע"ש במ"ל מביא כמה דיבורי התוס' בהא דחטאת קודמת לעולה היינו למצוה ולא לעכב ואם הקריב העולה קודם כשר ע' בדהתו"ס הנרשמים שם. ולכאורה אפ"ל בחג הסוכות אם הקריב השעיר קודם אף בדיעבד פסול כמו אשמו של מצורע כיון דבגמרא ילפי' מכמשפט ומשפט עיכובא הוא ע' במנחו' דף מ"ד ע"ב וכן אם הקדים [האילים] לפרים או הכבשים לאילים הכלל אם לא הקריב כסדר הקרא אפשר דאף בדיעבד פסול ואינו מבואר בר"מ בפירוש ויתבאר עוד בעזהשי"ת. והנה הר"מ פ"ח שם כתב ולא המוספין מעכבין זא"ז ולא מנין העולות מעכבין כיצד הרי שלא מצא אלא ששה כבשים מקריבין כו' בין בר"ח בין בימי המועדות כו' והנה אינו מחלק כלל נראה דאף בחג הסוכות אין המוספים מעכבים זא"ז. ובאמת צ"ע דהא בש"ס דידן במנחות דף מ"ד ע"ב מבואר במשנה הפרים והאילים והכבשים אין מעכבים זא"ז ופריך בש"ס הנהו פרים וכבשים דהיכי אי דחג כמשפט וכמשפטם כתיב בהו אלא כו' ופירש"י דכמשפט היא לעיכובא אם כן מבואר להדיא בש"ס דמוספי החג מעכבין זא"ז וראיתי בס' בה"ז תמה על הר"מ שאינו מחלק ונראה מדבריו דאף בחג אינו מעכב ובש"ס מבואר להיפוך וע"ש שכתב שהר"מ פסק כספרי מובא בתוס' שם אך הניח בצ"ע איך שבק הר"מ גמרתינו ופסק כהספרי וע"ש שכתב דהר"מ סובר דדרשינן כמשפט לאקדומי כמ"ש כאן. ובאמת איני מבין דודאי תרתי ש"מ כמשפט היינו כמ"ש בתורה הן לענין המנין והן לאקדומי. וראיתי שם בס' הנ"ל כתב שראה ברייתא בתוספתא דמנחות דהיא פלוגתא דרבנן ור"י בזה ואני כתבתי שם על הגליון דתוספתא זו הובאה בש"ס דילן בסוכה דף מ"ז ע"א דרבנן ס"ל דפרים ואילים וכבשים דחג מעכבים זה את זה וע"ש ברש"י דאף אם לא מצא א' מעכב ור"י סובר דפרים אין מעכבים זא"ז שמתמעטין והולכים אבל אילים וכבשים מודה ר"י ג"כ דמעכבים זא"ז עכ"ל בגליון. והנה שם ג"כ מבואר דרבנן סבירא להו דמעכבין וגם ר"י אינו חולק אלא בפרים והיאך הניח הר"מ גמרתינו וברייתא דתוספתא המובא בש"ס מפני הספרי וצ"ע וגם הרב הנ"ל הניח בצ"ע דברי הר"מ. על כל פנים דעת הר"מ דפוסק דאינו מוכח עיכובא אם כן בודאי הקדמה ג"כ לא מעכב אבל אם נימא כש"ס דילן דמעכבין זא"ז דכמשפט לעיכובא אם כן ה"נ סדרן מעכב דילפינן מכמשפט השי"ת יעזור לי לשנות פ"ז ולברר ע"נ. והנה סדר הקרבת הפרים לענין חילוק המשמרות עיין בסוכה פ' החליל ובר"מ פ"י מה' תו"מ.