מנחת חינוך · סימן ל״ב, ס״ט

לב) הממחק איזה מוחק זה המעביר שער או צמר מעל העור אח"מ עד שיחליק פני העור ושיעורו כדי לעשות קמיע ואפשר חייב ג"כ משום תולש השער דחייב לאח"מ ג"כ עיין לעיל במלאכת גוזז. שו"ר בח"א במלאכת גוזז דיבר בזה ע"ש. השף בידו על העור המתוח בין עמודים חייב משום ממחק והוא בדע"ה ע"ב והתוס' מפרשים דשף העור על העמוד וכ' דכ"ה בירושלמי וכ"כ הרמב"ן מובא במ"מ ורש"י פי' בע"א ול"נ להתוס' ע"ש. הממרח רטיה כ"ש או שעוה וזפת מדברים המתמרחים חייב משום ממחק ע"כ וברטי' כתב כ"ש ובזפת ושעוה לא כ' שיעור נראה ג"כ דבכ"ש ולכאורה בהוצאה יש שיעורים לזפת ושעוה עפח"י. המורט נוצה חייב משום ממחק נראה ג"כ דכ"ש חייב דל"ש שיעור קמיע ועסס"י שכ"א מפורש דאין מירוח באוכלין והוא במרדכי פכ"ג כמו דאין עיבוד באוכלין מן התורה כך אין ממחק באוכלין מן התורה ובס' מג"א להגאבד"ק נ"ש מסופק אי שייך באוכלין ממחק ואין ס' מוציא מידי ודאי של המרדכי: