מנחת חינוך · סימן ל״ב, ס״ז

ל) המפשיט לשון הר"מ כאן המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב אח"ז כ' המפרק דוכסוסטוס מן הקלף ה"ז תולדת מפשיט עכ"ל. והנה השיעור הזה דמפשיט כדי לעשות קמיע כ' הרב המגיד דנלמד דמבואר בדע"ח לענין הוצאה עור כדי לעשות קמיע ובגמ' לעבדו וכו' והסוגיא מוכחת דכל המלאכות הנעשות בעור וכו'. וכבר כתבתי דרוב השיעורים נלמדו מהוצאה וצ"ע מאוד דהרי בדע"ט מסקינן דוקא בעור יבש דחזי לעיבוד שיעורו כדי קמיע אבל בבישולה פרש"י לח כמו שהופשט צריך שיעור יותר כדי לצור משקולות וכו' וכ"כ הר"מ פח"י הי"ד דמוציא עור שאינו מעובד כלל כדי לצור אם כן למה במפשיט די בקמיע הא בהוצאה צריך כדי לצור ה"נ וצ"ע. גם מ"ש המפרק קלף מדוכסוסטוס ולא כתב שיעור נראה דסמך אדלעיל וצ"ע דאם דעתו כדי לעשות קלף ודוכסוסטוס הנ"ל הדין כמו בקלף ודוכסוסטוס ובקלף ודוכסוסטוס יש שיעורין אחרים בהוצאה עיין ר"מ פח"י ובש"ס דע"ט ועיין בח"א במלאכת קורע כ' דמפרק קלף א"ח משום קורע רק משום מפשיט ע"ש הטעם ועיין שבת דקי"ז גבי הפשטה דשקיל לי' בברזא ערש"י דהו"ל רק שבות וע' תוס' שם והר"מ לא הביא זה דהוא פשוט בכל מלאכת שבת אם הוא אינו בדרך מלאכה והו"ל כלאחר יד פטור ופשוט: