להקריב כו'. מוסף ר"ה היה פר ואיל ושבעה כבשים עולות ושעיר חטאת נאכלת כמפורש בפ' פנחס ושם בפרשה אמר הכתוב מלבד עולת החודש כו' כי ר"ה הוא ר"ח ג"כ והיו מקריבי' מוסף זה חוץ ממוסף דר"ח אך בכתוב מבואר מלבד עולת החודש ולא כתיב ג"כ מלבד חטאת החודש ע"כ אפ"ל דלא היו מקריבין רק שעיר א' דהיינו של י"ט וחטאת ר"ח אינו קרב כלל בר"ה ע"כ דעת רבינו משולם הובא בתוס' ר"ה דף ח' ע"ב ד"ה שהחודש כו' דלא היו מקריבין שעיר חטאת של ר"ח בר"ה ור"ת הקשה עליו מתוספתא דחשיב י"ב שעירים דר"ח וגם בקדושה דמוסף יסד הפייט הקלירי מוספי חודש עשתי עשר דהיינו פרים שנים ואיל אחד ושבעה כבשים ושעיר חטאת והשיב ר"מ לר"ת כו' ונראה שגם הר"מ חזר בו וסובר דהיו מקריבין שני שעירים וכ"נ מדברי הר"מ פ"ט מהתו"מ שכתב בא' בתשרי מקריבין מוסף היום כו' יתר על מוסף על כל ר"ח. נראה מדבריו דהיו מקריבין מוסף של ר"ח כמו בכל ר"ח ובפ"י ובט"א החזיקו בדעת הרבינו משולם דלא היו מקריבין אלא שעיר א' ולא קשיא מהתוספתא דזה תלוי בפלוגתא דר"י ור"ש במשנה ראשונה דשבועות דלר"י דסובר דשעירי הרגלים ושעירי ר"ח מכפרין על שאין בה ידיעה בתחלה ולא בסוף אם כן שעיר הרגלים ושעיר ר"ח כפרתן שוה אם כן א"צ להקריב שני שעירים כמבוא' בזבחים דף ז' שעירי עצרת למה באה לטומאה שאירע בין זה לזה אמור מעתה ראויין היו ישראל להקריב קרבנותיהם בכל עת ובכל שעה אלא שחיסך הכתוב כו' וע"כ לא אמרינן הכא אלא גבי עצרת דגלי קרא דיהיו שני שעירים אבל כאן דלא גלי קרא אדרבא כתיב מלבד עולת החודש ולא הזכיר [חטאת] אם כן נוכל לומ' דלא הי' צריך שני שעירים כיון דכפרתן שוה אבל לר"ש בשבועות דסובר דשעירי הרגלים מכפרין על שאין בה ידיעה ושעירי ר"ח מכפרין על טהו' שאכל את הטמא אם כן אין כפרתן שוה וצריך להקריב שניהם אם כן התוספתא אתיא כר"ש ע"כ חשיב י"ב שעירים לחדשי השנה אבל אליבא דר"י יכול להיות סברת רמ"ש אמת דלא היו מקריבין אלא שעיר אחד ע"ש וער"מ פי"א מה' שגגות דפסק כר"י דכפרת שעירי הרגלים ור"ח שוים אם כן לפי סברתם אפשר דהר"מ ג"כ ס"ל הכי. אך מדבריו כאן ודבר זה אי הוי ס"ל הי' צריך להשמיענו בפירוש ע"כ ברור דהר"מ ס"ל כסברת ר"ת ועיין בט"א שחזר בו וכתב דאליבא דר"י ור"מ דסוברים דכפרתן שוים היו ג"כ שני השעירים דאל"ה למה כתבה התורה שעיר בר"ה הא בלאו הכי מקריבין משום ר"ח אע"כ דגזירת הכתוב דבעי שני שעירים וכ"ש לר"ש דסוב' דחלוקין הם בכפרתן ודאי צריך שנים אך לר"ש בן יהודא דסובר דר"ה מוסיף על כפרת ר"ח עיין בשבועות שם אם כן כשמקריבין מוסף ר"ח קודם צריך להקריב מוסף ר"ה אח"כ אבל אם מקריבין מוסף ר"ה קודם א"צ להקריב אח"כ מוסף ר"ח ואתיא סוגיא דר"ה דהחודש מתכסה כו' לפי גי' רמ"ש בתוס' כר"ש בן יהודא והתוספתא אתיא ככולהו תנאי אם כן דעת הר"מ ג"כ כן דאף אליבא דר"י היו מקריבין שני שעירים דגלי קרא ע"ש בדבריהם. וראיתי בס' נדפס מחדש ואינו ת"י לעיין בו וכפי העולה על זכרוני מביא ראיה שמקריבין שני שעירים בר"ה מהש"ס דיומא דף ג' ע"א דמפלפל שם הש"ס לענין פרישת שבעה לכהן אמרינן שם אימא עצרת כו' ומפרקינן שם דנין פר אחד ואיל א' לאפוקי עצרת דשני אילים נינהו ובתוס' מקשו נימא דנין שני שעירים דהיינו יה"כ דמקריבין שעיר הפנימי ושעיר החיצון משני שעירים דגבי מלואים הי' ג"כ שני שעירים דמלואים ושעיר ר"ח ועצרת לא היה אלא שעיר א' ותירצו דגם בעצרת הי' שני שעירים שעיר דמוסף ושעיר דשהל"ח לפי מה דפסקינן כמבואר לעיל ואח"ז מקשה הש"ס דלמא בעי פרישה לר"ה דג"כ פר אחד ואיל אחד ומשני שם ע"ש ואי נימא דלא הי' אלא שעיר א' בר"ה אם כן הדק"ל דנימא דנין שני שעירים משני שעירים לאפוקי ר"ה דלא הי' אלא שעיר אחד לבד אע"כ דגם בר"ה הי' שני שעירים והנה איני עומד בסוגיא זו לפלפל בה ובפרט שאין הספר בידי וכמדומה שהוא בס' אילת אהבים עה"ת. ולפמ"ש לעיל נוכל לומר דהש"ס מקשה לר"ש דמודה דבעי שני השעירים ואין כאן מקומו להאריך. והנה מבואר בש"ס פ' כל התדיר ובר"מ פ"ט מהתו"מ דסידור הקרבתן מוסף של ר"ח קודם למוסף ר"ה מפני שהוא תדיר ואם חל בשבת מוסף שבת קודם ואחריו מוסף ר"ח ואחריו מוסף של ר"ה. ודע דאף דחטאת קודם לעולה מפני שהוא מקודש וכתבתי לעיל במצוה דמוסף חג הפסח דבכל הי"ט במוסף היו מקדימין השעיר קודם הפרים והאילים והכבשים דהם עולות דחטאת קודמת לעולה אם כן לכאורה בר"ה אפ"ל ל"מ דמקריבין השעיר במינו קודם העולות כגון מוסף ר"ח מקריבין השעיר קודם ומוספי ר"ה השעיר קודם אלא אפילו השעיר השני של ר"ה קודם לעולות של ר"ח נהי דעולות ר"ח תדיר מכל מקום החטאת מקודש ותדיר ומקודש שניהם שוים ואיזה שירצה יקדים אם כן השעיר של ר"ח לעולות ר"ח צריך להקדים דהם שוים בתדירות ומקודש יותר מעולות והשעיר של ר"ה אם ירצה מקדים לעולות ר"ח כי תדיר ומקודש איזה שירצה יקדים אך באמת אינו כן אלא דעולות ר"ח מפני מעלת התדיר קודמים לשעיר של ר"ה אף דהוא מקודש וד"ז מבואר בתוס' זבחים דף צ' ע"ב ד"ה תדיר ומקודש שהקשו מאי איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מהם עדיף הא ממשנה שמעינן לה דתנן מוספי שבת קודם לר"ח נראה דעולות של שבת קודם אף לשעיר דר"ח אף דהחטאת מקודש ותי' כיון דעולות שבת קודמות לעולות ר"ח משום תדיר קודמות נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת עכ"ל אם כן מבואר להדיא מדבריהם דמוסף הקודם יש לו מעלת קדימה על המאוחר אף על החטאת אם כן לפ"ז סדר הקרבה דר"ה שחל להיות בשבת שני כבשים דשבת קודמים לכל משום תדיר ואח"ז כשרוצה להקריב מוסף דר"ח יקדים השעיר של ר"ח קודמת לעולות מחמת מקודש ואח"ז יקריב פרים ואילים וכבשים דר"ח ואח"ז בא למוסף דר"ה יקדים השעיר דר"ה קודם לעולות ואח"ז מקריב העולות. הכלל כ"א במינו חטאת קודמת אבל התדיר כגון מוסף שבת או ר"ח דוחה מעלת מקודש לענין חטאת אף דבכ"מ קי"ל תדיר ומקודש שוים מכל מקום גבי מוסף השוה התורה חטאת לעולה והתדיר קודם כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן שי״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
