מנחת חינוך · סימן שי״א, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה דין זה דניסן או תשרי ר"ה למלכים נראה שם בגמרא דף ב' דיום א' בשנה חשוב שנה ואפילו עמד בכ"ט באדר או באלול מתחילין למנות מניסן או מתשרי שנה שניה ע"ש דמבואר כך בהדיא דקיימא לן דיום א' בשנה חשוב שנה. אך הברייתא זו אתיא כר"מ דסובר דיום א' בשנה חשוב שנה כמבואר במס' הנ"ל בדף יו"ד. אבל לר"א דסובר דשלשים יום בשנה חשוב שנה כאן נמי אם עמד פחות משלשים יום אין מונין לו בניסן או בתשרי שנה שניה וכ"ה בספ"י במשנה שם על פירש"י דאם עמד בשבט או באדר כלתה לו שנה כו' דרש"י פי' לכל מר כדאית לי' לר"מ אפילו באדר ולר"א דווקא בשבט דאדר סמוך לניסן חסר וא"כ אינו אלא כ"ט יום ולא עלתה לו שנה ע"ש. וא"כ לדידן דפסקינן הלכה כר"א דלמ"ד יום בשנה חשוב שנה כמבואר בר"מ כ"פ לענין ערלה ושביעית גם כאן הדין כן דדוקא שלשים יום בעינן ועיין בספר ט"א שכתב דכאן כ"ע אף ר"א מודה דיום א' בשנה חשוב שנה דאי אמרת דפחות מלמ"ד יום מונין לו עוד שנה ראשונה והוכיח שם בראיות באותם שלמ"ד יום חשובים שנה והי' בפחות מלמ"ד יום אין השנה מיום ליום דר"מ אם נטע אילן בפחות מלמ"ד יום קודם ר"ה בשנה העשירית ליובל כגון בב' באלול אף שמגיע ב' באלול בשנת י"ג ליובל והרי הם שלשה שנים שלימות מכל מקום נמשך עד ראש השנה ולא כלתו השלשה שנים עד ראש השנה וע"ש שכן הוא בר"מ פ"ט ממעשר שני ונטע רבעי וברש"י ע"ש בדף יו"ד באריכות אם כן אם נאמר דכאן דווקא שלשים יום בעינן אם כן דר"מ אם עמד בב' באדר לא עלתה לו שנה וימנו גם בניסן שנה הראשונה וימנו עד ניסן הבאה ולא מיום ליום ואף אם יגיע ב' באדר מכל מקום כיון דהוא פחות מלמ"ד יום לפני ר"ה לא מנינן מיום ליום ויהיה נמשך שנה ראשונה שלו עד ניסן אם כן כל אותם הימים מב' באדר לא משכחת לה לכתוב שטר כי עתה באדר שעמד בה יכתבו שהוא ראשונה למלך וגם באדר בשנה השניה עד ניסן יכתבו ג"כ בשנה ראשונה למלך כי אין מתחיל שנה השנית עד ניסן אם כן כל אותן הימים מב' באדר עד ניסן א"א לכתוב שטר כי לא ידעו אם הוא תיכף באדר שעמד בו או אם הוא אדר של שנה השניה שהוא ג"כ שנה ראשונה למלכותו אם כן כאן כ"ע מודים דיום א' בשנה נחשב שנה ע"ש דפח"ח:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.