מנחת חינוך · סימן ש״ט, ב׳

ויום חמשים זה שהוא יום שניתנה בו תורה כו'. נראה דעתו כפסק הברייתא דסדר עולם המובא בש"ס דשבת בפרק ר"ע בסוגיא דר"י ורבנן והי' אז ששה בסיון כי ע"ש הי' דע"ש יצאו ישראל ממצרים ובשבת ניתנה תורה ר"ח ניסן ואייר הי' ביום א' כסדר החדשים וסיון ביום ב' והי' אז שבת יום הנף והיה יום החמשים בשבת ששה בסיון ואז ניתנה תורה כרבנן דאמרי בששה בסיון ניתנה תורה ע"ש דמוקי להברייתא כרבנן אם כן ניתנה תורה בי"ט אבל לפי הברייתות אחרות המובא שם דיום שיצאו ישראל ממצרים הי' ביום ה' אם כן שבת שניתנה בו תורה הי' יום נ"א לספירה ולא הי' אז י"ט די"ט הי' ביום ו' נו"ן לספירה ופלוגתא דר"י ורבנן הוא דלר"י הי' החדשים כסדרן והיה ניסן מלא ואייר חסר אם כן ניסן היה ביום ה' ואייר ביום שבת וסיון ביום א' ושבת היה זיי"ן בסיון וניתנה תורה בזיי"ן בסיון אבל י"ט היה אז בששה בסיון היינו בעש"ק ולרבנן היה גם אייר מעובר ואיקבע סיון בב' בשבת ושבת היה ששה בסיון אבל מכל מקום לא הי' י"ט אז רק בע"ש הי' י"ט דהיינו ה' בסיון דשניהם מלאים איקלע עצרת בה' בסיון כי יום וא"ו היה יום החמשי' לסה"ע ע"ש בסוגיא אם כן לא ניתנה תורה ביו"ט. אך לפי הברייתא דס"ע דבע"ש יצאו ישראל ממצרים והי' יום הנף בשבת ובששי בסיון ניתנה תורה אם כן היה נתינת התורה בשבת בששה בסיון בי"ט של עצרת ומנהגינו דאנו אומרים בחג העצרת זמן מתן תורתינו הוא עפ"י הברייתא דס"ע. אבל לפי הברייתא דיום ה' יצאו ממצרים אם כן לכ"ע בין לר"י בין לרבנן הי' מתן תורה ביום אחר חג העצרת ע"ש בסוגיא ועי' בא"ח סי' תצ"ד במג"א הקשה היאך אנו אומרים זמן מ"ת הא ביום נ"א לספירה ניתנה תורה ולפמ"ש מנהגינו עפ"י הברייתא דס"ע. שוב ראיתי בחק יעקב סי' ת"ל שכ"כ ותמה על הטור שם שכתב בשם סה"ע דשבת הי' אז בעשור לחודש הא בס"ע מבואר דע"ש יצאו אם כן היה אז יום א' עשר לחודש ע"ש: