ונוהגת בכהנים בזכרים כו'. ובזמן שהיא בישובה כו' כדעת הר"מ כו' היינו בבית ראשון או בבית השלישי תוב"ב אבל בבית שני אף שהיתה ארץ ישראל בישובה מכל מקום לא הי' נוהג דין תו"מ מן התורה לדעת הר"מ והוא מפורש בר"מ פ"א מהלכות תרומות הלכה כ"ו כיון שהי' רק ביאת מקצתם ע"ש מכל מקום בבית שני הי' משכחת לה לעבור על הלאו הזה כגון שאכל ביכורים בטומאת הגוף וביכורים הי' נוהג מן התורה בב"ש עיין ר"מ ובמשניות בכ"מ ותבין. ומ"ש הרהמ"ח ועובר ע"ז חייב מב"ש ואם התרו בו לוקין עיין ר"מ כאן ובהלכות סנהדרין פי"ט ע"ש:
מנחת חינוך · סימן רע״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.