מנחת חינוך · סימן רע״ט, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

במי שהי' אוכל תרומה כו'. הדין מבואר בר"מ דאוחז באמה ואוכל את התרומה דש"ז אינו מטמא עד שיצא לחוץ והוא מהש"ס דנדה. עוד מבואר שם בר"מ מהש"ס דח"ש מטבילין אותן ומעריב שמשן ומאכילם בתרומה ובלבד שלא יישן ואם יישן טמא אלא אם כן עשו לו כיס של נחושת יכול לבדוק בכיס והנה אינו מבואר דין קטן מבן ט' ומעלה דטמא מחמת קרי כמבואר בר"מ בה' אה"ט דאם יש בו דעת אם כן א"צ לכ"ז כמבואר בסוכה דקטן היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות ופסק כן הר"מ פט"ז מה' אה"ט ה"י ואם א"י בודאי דינו כשוטה ומבואר בכאן דגם לח"ש אסור להאכילו בידים איסור תורה כמו לקמן וכ"ד התב"ש ואחרונים עתב"ש סי' א' ובפרי מגדים ולפי זה דוקא בתרומ' דאוריי' דינא הכי אבל תרומת פירות לשיטות הראשונים או תרומת ירק או בזה"ז לשיטת הר"מ אף בא"י כמבואר בה' לקמן מותר להאכילו תמיד וא"צ להטבילו כי איסור דרבנן מותר להאכילו בידים אך דעת הר"מ המ"א אינו כן ודעתו דאף איסור דרבנן אסור להאכילם בידים ואין כאן מקומו:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.