שלא יעבוד טמא כו'. עיין ר"מ פ"ד מהלכות ב"מ וע"ש שכתב דמשכחת לה שלא נתחייב כרת על ביאת מקדש כגון שנטמא בעזרה ויצא לו בדרך קצרה ובתוך כך הפך בצנורא והוא מהש"ס דשבועות וע' לעיל הארכתי בזה ומבואר עוד בש"ס ור"מ דאחיו הכהנים היו מוציאין אותו לחוץ ופוצעין את מוחו וע"ש במ"ל נסתפק אם די שמוציאין אותו חוץ לעזרת ישראל דאסור מן התורה להכניס להטמא מת ומכל שכן מת בעצמו אבל בעזרת נשים היו ממיתין אותו א"ד דאף חוץ לחיל היו מוציאין אותו וע"ש שהביא בשם התוס' דאף חוץ לחיל היו מוציאין אותו ע"ש ומ"ש הרב המחבר דחייב מיתה בידי שמים ואם התרו בו לוקין כמבואר בר"מ שם בכל ל"ת שחייב מב"ש לוקין אם התרו בו:
מנחת חינוך · סימן רע״ח
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.