מנחת חינוך · סימן רס״ז, ו׳

וה"ה כל הכהנים מוזהרים על לאו זה אך כהן פ"ד וכ"ש כתבתי לעיל דיש שיטות דמותר לישא כל הנשים הפסולות לכהונה אפילו מן התורה כגון גרושה וחללה ויש שיטות דוקא גיורת דאינו מפורש בתורה ונראה לדעת זו אפילו אם תהא חללה גם כן כגון שבא על הזונה דהיינו גיורת שנעשית חללה ג"כ אף דאין אחע"א מכל מקום האיסור חל רק שאין לוקין כמבואר בש"ס כ"פ ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים מכל מקום מותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כיון שזו אינו מפורש בתורה אם כן מה שנעשית חללה גם כן אינו מפורש בתורה כיון דהחללות בא מכח איסור שאינו מפורש בתורה לא חמור מן איסור זונה והוי הכל אינו מפורש ומותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כנ"ל פשוט. ויש כדמות ראי' ג"כ דאל"ה משכחת לה חללה דחייל על זונה כגון גיורת שנבעלה לכהן דנתחללה דהו"ל איסור מוסיף דאיסור חללות מוסיף על איסור פ"ד וכ"ש ובש"ס שם משמע דאין חללות חל על זונה בשום פעם כנ"ל ויש לדחות. וגם נ"ל לשיטת הסוברים דלאו בקדושתו קאי ומותר אפילו בפ"כ דאורייתא אם כהן פ"ד וכ"ש נשא גרושה ישראלית ובכהן דעלמא לא נעשית זונה כמבואר רק חללה וכאן בודאי נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ דנעשית זונה כמבואר בר"מ או מחמת איש זר כנ"ל פשוט דלא נעשית חללה ללקות כהן אחר הבא עליה משום וחללה דבאו ב"א בביאתו כיון דמותר לישא אותה מחמת הגירושין הוי כמו ישראל שנשא גרושה דלא נתחללה ומכ"ש הוא מסברת המקנה שהבאתי לעיל דאם נדחה מחמת מ"ע דיבום לא נתחללה אף דשם רק נדחה ומכ"ש כאן דליכא איסור כלל שישא גרושה בודאי לא נתחללה ואין ראיה מרש"י ביבמות דפי' דאם ידעה משנעשה פד"כ נתחללה דבל"ז ד' תמוהים דשם איירי אפילו בב"י וכבר פי' הרשב"א דלאו דוקא אלא כוונתו דהיא זונה ע"ש אבל פוסל אותה משום זונה לתרומה ולכהונה אבל לא משום חללה כנלע"ד ברור בעזה"י. ולהסוברים דפד"כ כהן אסור בגרושה אם כן אם כהן פ"ד בא על הגרושה נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ וחללה נעשית לפי שהוא פ"כ אם כן זונה וחללה הם בב"א. וכבר כתבתי לעיל בדין ס' ממזר ונראה דאם אשה נבעלה לס' ממזר ג"כ לא נעשית ס' זונה דאורייתא כי התורה התירה ס' ממזר אם כן אינו בכלל זר כלל ואינה בכלל זונה. אך כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר אם כן הוי כמו שנבעלה לממזר דרבנן שהבאתי לעיל דנעשית זונה מדרבנן כמו נתין אם כן אח"כ בבא עליה כהן הוי הוולד חלל מדרבנן ועיין לשון הר"מ פי"ט מהא"ב הכ"ג כתב וה"ה אם נתערב ס' ממזר כו' שאשת ממזר ואשת החלל א' היא ועבאה"ע סי' ב' ובב"ש שם וצריך אריכות. ולכאור' אפשר כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר לא מוכח שאסרו אותו בודאי מחמת הספק כמו גבינות של עכו"ם עביו"ד סי' ק"י אלא שחז"ל עשאו הספק הזה ככל הספיקות שאסורים אף שכאן מותר מן התורה אם כן ה"ל האשה הנבעלת רק ספק חללה דרבנן והוי כמו ס' חלוצה דאין מוציאין אותה מבעל' וגם אין הבנים ספק חללים כמבואר במ"מ אך מלשון הר"מ נראה קצת כמ"ש אך צ"ע רחב והשי"ת יגמור עלי. ומ"ש הרהמ"ח ס"ס באלמנת עיסה עיין ר"מ פי"ט הכ"ג ובב"ש סי' ב' ובאחרונים: