מנחת חינוך · סימן רס״ו, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועמ"ל פי"ט מהלכות הנ"ל נסתפק אם מפסולי קהל כגון ממזרת מצרית וכדומה אם נבעלו לפסול להן אם הם בכלל זונה וחייב כהן הבא עליהם משום זונה א"ד בפסולי קהל ל"ש שם זונה וע"ש שכתב דבפי"ז מבואר דזונה חל על גרושה דשם זנות פוסל בישראל והוי איסור מוסיף ואפשר דזה דוקא בפסולי כהונה כגון גרושה וחללה ה"ל זונה מוסיף דשם זנות פוסל בישראל אבל בפסולי קהל דאסורים אף לישראל אם כן זונה אינו חל ע"ש ובאמת לפי פירש"י שם כיון דשם זנות פוסל בזינתה תחת בעלה כו' וכ"ה בר"מ פי"ז ע"ש אם כן אפילו בפסולי קהל ה"ל איסור מוסיף כיון דאם זינתה אסורה אף לבעלה הגר ופסולי קהל מותרים ושם זנות פוסל לגרים אם כן הוי שפיר איסור מוסיף. וגוף הדבר אדרבא לא ידעתי אמאי לא נחשב זונה גם לפ"ק וע' עוד שם שנסתפק אם כהן בא על מצרית שני' שיהיה הבן כהן גמור לא מצא גילוי לדין זה. ולכאורה למה לא יהי' כהן גמור כיון דהבן יהיה מצרי שלישי והוא כשר לבא בקהל מן התורה לא יהי' כהן ואי משום דאמו נתחללה וק"ו מאלמנה לכה"ג דהבן נתחלל הא הר"מ פסק דיבמה לשוק נתחללה ומכל מקום פסק דהבן מביאה ראשונה הוא כשר והוא כהן וע' מ"ש לעיל בדין עכו"ם ועבד שבאו על בת ישראל דמבואר בש"ע דיעות דהוולד אינו פגום לכהונה ובפרט אי אמרינן כס"ד דמנ"ל דלא שייך זונה גבי פסולי קהל. ואדרבא אני מסתפק אם כהן בא על מצרית ראשונה והוליד בביאה ראשונה אפשר דהוי כהן מצרי ואסור לבא בקהל ומכל מקום דין כהונה עליו לענין לטמא למתים ושאר ענינים אמת דממזר אף שבא מכהן אין דין כהן עליו כלל כמבואר כאן בהה"מ ועיין בש"ע סי' ז'. ומ"ש לעיל דנראה בש"ס כ"פ דממזר אין לו דין כהן מכל מקום גם בממזר דברי הרשב"א בתשובה צ"ע שכתב הטעם דילפינן מאלמנה לכה"ג וליכא למפרך מה לאלמנה שכן נתחללה דגם כהן הבא על ערוה ג"כ נתחללה ובאמת דעת הרי"ף דאף עכו"ם ועבד הבאים על בת ישראל אף דנתחללה מכל מקום אין הוולד פגום לכהונה דלית להו ק"ו זה דק"ו פריכא הוא דגם עמון הבא על בת ישראל הבת כשרה ע' ב"ש סי' ד' וכבר כ' לעיל באריכות ואפילו אם נאמר בממזר הבא מן הערוה כדעת הרשב"א מכל מקום כהן הבא על הממזרת דלא נעשית זונה לפי סברת המ"ל אם כן למה לא יהיה הבן כהן. אך הח"מ והב"ש בסי' ז' הסכימו בפשיטות דממזר אינו כהן אבל אפשר מצרי דהוא קיל דאינו רק ח"ע ויש היתר לאיסורו אפשר דמצרי הוי כהן ואם כהן בא על מצרי' ראשון אפשר הבן הוי מצרי שני וג"כ כהן. וצריך אני עוד להתלמד בענינים אלו ואני מסופק לפמ"ש לעיל דממזר אינו כהן אם כן היאך הדין בכהן הבא על ס' ערוה מי נימא דהבן ס' ממזר אך לענין ממזר התירה התורה לבא בקהל הס' ממזר כודאי כשר אבל לענין כהונה הוא ס' כהן כי לענין כהונה הס' ככל הספיקות א"ד כיון דכל עיקר שאתה רוצה לפסלו מן הכהונה דלמא ממזר הוא וזה כיון דלבא בקהל כשר הוא והתורה התירה ס' ממזר אף במקום דספיקות סותרים אהדדי כמבואר באחרונים אם כן כיון דכשר ודאי הוא הרי הוא בכלל בני ישראל הכשרי' והוי ודאי כהן. ואם נשא נשים הפסולות או טמא למתים לוקין וצד זה נ"ל עיקר כיון דכשר הרי הוא כהן ודאי. ודוקא אם הוליד בן מס' ערוה בביאה ראשונה דאינה זונה כמבואר ועיקר הכהונה תלוי מחמת דאם הוא ממזר אינו כהן אבל אם אינו ממזר הוא כהן אם כן כיון דמה"ת אינו ממזר כלל אם כן הוא כהן ודאי. אבל אם הוליד מן ס' ערוה בביאה שניה אם כן לאו מטעם ממזר אנחנו מסופקים על הבן רק הספק דלמא היא זונה בביאה ראשונה אם כן בביאה שניה הוי ס' זונה דלמא היא ערוה ונעשית זונה בביאה ראשונה ועתה נעשה חלל בביאה שני' כמבואר לקמן אם כן אף דלקהל כשר מכל מקום לענין כהונה הוא רק ספק כי אינו תלוי בפס"ק רק כל בן זונה הרי הוא חלל לכהונה כמבואר לקמן ואף שכשר לבא בקהל נהי דלא הוי ממזר מכל מקום היתה ס' זונה אם כן הולד ס' חלל ולענין לבא בקהל כשר ודאי כי התורה התירה ס' ממזר לבא בקהל ולא אמרינן כיון דלענין כהונה הרי הוא ס' דאורייתא הוא ג"כ לענין ממזר דלא התירה התורה אלא ס' ממזר לחוד ולא כשיש ס' עוד בענין אחר הא ליתא דהתורה התירה ס' ממזר בכ"ע עיין באחרונים ואין כאן מקומו להאריך:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.