ונכנס אפילו שעה א' כו'. איני מבין האיך יצוייר אפילו שעה א' תוך ל' כיון דקיימא לן מקצת היום ככולו גבי אבילות אם כן תמיד מתחיל שלשים בערב הרגל בבוקר כי אז סיים דין שבעה ומתחיל שלשים ונראה דכוונתו כיון דביום שביעי פוסק האבילות לאחר שעמדו המנחמים מאצלו. ול"א תיכף בהנה"ח יפסיק האבילות כמבואר בטור יו"ד ובש"ע סי' שצ"ה אם כן אם עמדו המנחמים מאצלו סמוך לרגל שעה א' נפסק האבילות מחמת הרגל אבל באמת לא ראיתי להר"מ שהביא ד"ז והוא מימרא במסכת מ"ק דף י"ט ע"ב אדרבא פ"ו כתב שם דמקצת יום ז' ככולו ולא הביא דתלי' בעמידת המנחמים וע"ש ברא"ש פרק וא"מ ובטור סי' שצ"ה ואין כאן מקומו לפלפל באורך. וכן לא הביא דין זה הרי"ף רק פסק כאבא שאול דמקצת היום ככולו וצע"ק ודיני רגלי' עי' בר"מ ובטויו"ד וא"ח באריכות:
מנחת חינוך · סימן רס״ד, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.