שמקטירין קטורת ידוע כו'. עיין ר"מ פ"ז ובלחם משנה באריכות ובש"ס סנהדרין שם ובכריתות נראה דאם מקטיר לשדים היינו לסייעם בכשפיו הוא בסקילה כבעל אוב ולא כחובר חבר של חיות שאינו אלא בלאו ועיין בס' בה"ז בכריתות אף שתי' זה לר"ל גם ר"י מודה בכך וכ' שזה כוונת רי"ו מובא בב"י סי' קע"ט שכ' להדי' דהמקטר לשד לכופו חייב משום בעל אוב והב"י תמה עליו ולדידי' ניחא ובאמת הר"מ והרהמ"ח אינם מביאין זה נראה דלא ס"ל כן ועש"ך יו"ד סי' קע"ט סקכ"א תמה ג"כ על הב"י ויישב דברי הב"י דמקטר לשד עובר רק משום עכו"ם אבל במקטר לחבר נראה דהוי בכלל בעל אוב וצע"ק אמאי לא הביאו הר"מ והרהמ"ח זה דמקטר לחבר כיון דנר' דגם ר"י לא פליג בהא. ונ"פ דאף אם נימא דהמקטר לחבר ג"כ הוא בכלל ב"א מכל מקום אף לדברי הסמ"ג שהבאתי לעיל דב"א עובר ג"כ משום דורש אל המתים עיין לעיל מכל מקום דוקא בעל אוב דמעלה בזכורו אבל מקטר לחבר א"ח רק משום ב"א ופשוט:
מנחת חינוך · סימן רנ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.