מנחת חינוך · סימן רמ״ט, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שלא נלך אחר נחשים כו'. ער"מ פי"א מה' עכו"ם דגם העושה סימנים לעצמו כאליעזר עבד אברהם כו'. נראה מדבריו דסובר דאליעזר ויונתן בן שאול נחשו ובראב"ד השיג עליו דהם לא עשו איסור דלעשות סימני' כהם מותרים ודעת תוס' פגה"נ כדעת הר"מ ותירצו דאליעזר לא ניחש דאח"ז נתן הצמידים ויונתן לזרז את נערו עשה כן ע"ש באורך וער"נ הביא הכסף משנה דעתו דאליעזר ויונתן כיון דהי' הניחוש מצד השכל דאם יהי' לה מדות טובות וכן אם מתפחדים האויבים אצל יונתן בן שאול מותר ע"ש ואין להאריך כאן ועיין בטור וב"י ביו"ד סי' קע"ט. ומ"ש הרהמ"ח ובכוכבים ע' בטור וב"י דעת הרמב"ן דחוזים בכוכבים אין כאן ניחוש:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.