מנחת חינוך · סימן רמ״ח, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל לא בנקבות כו'. כ"ה לשון הר"מ ובלחם משנה הרגיש דמבואר בש"ס דגם בת הי' לה דין סו"מ אלא שגזירת הכתוב היא אך דאין נ"מ לדינא תפס הר"מ והרהמ"ח טעם זה. ומ"ש הרהמ"ח ואפילו טומטום שנקרע כו' הר"מ לשיטתו דטומטום שנקרע חולץ ומייבם מכל מקום כאן התורה מיעטה אותו מדין סו"מ אבל לשיטת הרא"ש פ"ח ביבמות ומובא דיעות אלו בש"ע אה"ע דפסק כר"י או כבר"י דהוי ס' סריס אם כן א"צ למיעוט כיון דסריס אינו נעשה סו"מ כמ"ש לעיל ועיין ביבמות דזה ממימרא דר' אמי על טומטום שנקרע והוליד בנים וביש נוחלין הוא מימרא דר"א דטומטום שנקרע דממעטינן ועיין ביש"ש יבמות ויש הרהורי דברים ואין כאן מקומו. וגם בענין אנדרוגינוס. ונ"ל דאפ"ל אפילו למ"ד דהוא סריס הוא רק דאינו מוליד ומיעטי' התורה מיבום ומחליצה אבל אפשר דסימני' יכול להביא ויוכל להתמלאות זקן ועיין בבכורות דמ"ב:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.