ודין הנוטע לרבים. הרהמ"ח סתם דחייב וכן בש"ע יו"ד אבל הר"מ בפ' הנ"ל כתב דדוקא בא"י אבל בח"ל פטור בנוטע לרבים ופי' נטוע לרבים דנוטע בתוך שדהו לצורך רבים כמו הפקר והכסף משנה לא הראה מקום מאין יצא לרבינו דין זה דבח"ל פטור נטוע לרבים ואפ"ל כיון דד"ז הוא פלוגתא בין חכמים לר"י אם כן גבי ערלה דקיימא לן לכ"ע ע' בתר"י ריש כיצד מברכין דכל המקיל בארץ הלכה כמותו בח"ל אף דהברייתא שם מסייע לר"א רק דב"ש במקום ב"ה אינו משנה ולא עבדינן כוותי' בח"ל אבל כאן הלכה כר"י בח"ל דכל המקיל אף במקום רבים ע"ש בסוגי' בפי' כנ"ל פשוט. שוב מצאתי זה בצל"ח ברכות שם בסוגי':
מנחת חינוך · סימן רמ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.