אבל אם שדהו כו'. כ"ה לשון הר"מ ג"כ פ"ג הט"ז וע"ש בכ"מ כ' שהר"מ למד מדין המבואר אח"ז בסמוך אפילו אם היתה שדהו סמוך כו' ודין זה הוא ק"ו ע"ש. ואיני מבין למה צריך ללמוד מדין זה כיון שאין דרכו ללמוד מעצמו מפסוק אם אינו באיזה מקום וגם לפ"ז הי' מותר לישראל לזרוע כלאים בשדה של חבירו וגם שדה של שותפות כמבוא' בחולין פ' ראשית הגז הרבה דברי' דכתי' לנוכח צריך ריבוי לרבות שותפים וגבי כלאים פסק הר"מ פ"א דאפילו עכו"ם אסור לזרוע ועיין בכסף משנה שהוא מש"ס דע"ז ובירושלמי ובתוספתא ע"כ צל"ע דין זה ומכ"ש בשדה של שותפים בודאי עובר עיין בחולין דאפילו בדברים שהשותפים חייבים מכל מקום אם הוא לגמרי של חבירו ומכ"ש של עכו"ם בודאי פטור ע"כ צ"ע קצת:
מנחת חינוך · סימן רמ״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.