מנחת חינוך · סימן רמ״ד, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונוהגת כו'. כבר כתבתי דעת הר"מ דגם ב"נ מצווה על הרבעת כלאים אך אין נהרג ופסק כר"א ע"ש. ואני מסופק אם ב"נ עובר אם מרביע פסהמ"ק דבגמ' נפ"ל מחקותי כו' וע' תוס' מחמת דכתיב למינהו במעשה בראשית ע' בסנהדרין ובחולין פא"ט ובב"ק אבל פסהמ"ק דבאמת מין א' רק דגזירת הכתוב גבי ישראל דחשיב כצבי וכאיל ולהר"מ קודם פדייה דהוי מוקדשין והתורה קראה טומאה לגבי מזבח ולרש"י מחמת איסור גיזה ועבודה ובב"נ ל"ש זה דהם לא נצטוו על גיזה ועבודה אפשר דגבי' לא הוי כלאים רק אותם דהם שני מינים ביצירה וכן הדעת נוטה ומכל מקום צל"ע בזה:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.