מנחת חינוך · סימן רל״ו, ה׳

והיכא דהראה כו' ח"מ כו' ע"י התראה. ע' במ"מ כ' גבי עובד' דרב שילי בברכות או דהתרה בו או שלא הי' פנאי להתרות בו ובמשנה למלך כ' דוקא אחר צריך להתרות בו אבל הנמסר גופי' או הנרדף א"צ להתרות בו בהרודף או במוסר ע"כ לא הי' צריך ר"ש להתרות בו ע"ש. והנה הרוצה למסור יש לו דין רודף דמותר כ"א להרגו כמבואר בר"מ ובראשונים ובש"ע סי' שפ"ח אם כן י"ל דאם מסר מרצונו א"ח לשלם כמו רודף אחר חבירו ושבר כלים אפילו כלים של אחרי' או כלי' של נרדף פטור מתשלומין מחמת קלב"מ כי הוא מופקר לכל אם כן במוסר נמי פטור מלשלם ובאמת משמע בר"מ ובש"ע דחייב לשלם וצ"ע כיון דהוי רודף למה יתחייב לשלם מ"ש מרודף דפטור וצע"ק. דנראה דא"ח רק במקום דאינו ח"מ ע"ש כמה דינים דאינו ח"מ ומכל מקום חייב לשלם ע"ש: