א' הקוצר וא' התולש. כ"ה ל' הר"מ ג"כ בפ"ד מה' הנ"ל ועיין בפ"ב ה"ו כתב הר"ם וכן הקוטף מלילות פטור וע"ש בכ"מ כתב דפוסק בזה כר"י בראשית הגז וע"ש בחולין קל"ז נראה דתולש א"ח אלא במידי דדרכו לתלוש דאמ' שם דר"י פוטר בקוטף ומכל מקום מודה במידי דאורחי' כדתני תולש מנין ופירש"י בשומים ובצלים דדרכם לתלוש אבל בדבר שאין דרכו בתלישה בודאי לר"י א"ח בפאה והר"מ והרהמ"ח סתמו כאן נראה דאפילו דלאו אורחי' וצ"ע. ולולא ד' הר"ן והכסף משנה שם שהקשו דברי הר"מ אהדדי הי' אפ"ל דהא דפוסק דהקוטף מלילות פטור הוא מטעם אחר מחמת שהוא מעט מעט והוא דרך עראי ודין זה הוא כמו שביאר בפ"ד הכ"ז גבי הבוצר גפנים לענבים. אך אין הירוש' בידי לעיין בו. ומד' הכסף משנה והמ"ל אין ביכולתי לעמוד על בירור הדבר וצ"ע:
מנחת חינוך · סימן רט״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.