מנחת חינוך · סימן רי״ב, ד׳

בזכרים כו'. כ"ה בש"ס למה נאמר איש שהאיש סיפק בידו ואין האשה סיפק בידה שרשות אחרים עליה ובתוס' מקשים דהא מע"י של האשה לבעלה אינו אלא מדרבנן ותי' מחמת דאינה מצוי' אצל אביה ואמה. ופשוט דעל מצות מורא כופין עד שת"נ כי דווקא בכיבוד אין כופין דמתן שכרה כתיב בצדה אבל לא מורא. ואם יש לו בן מנכרית ושפחה ודאי אינו בנו כמבואר לקמן לענין קללה והכאה. וכן אם ח"ע וחב"ח יש לו בן זה תלוי אם קדושיו קדושין כמש"ל. והנולד מח"ש וחב"ח אף שהוא ח"ע מכל מקום הוא חב"ח ג"כ וחייב בכיבוד אב ובאם ג"כ כי היא ח"ש וחב"ח ופשוט. והנולד מעבד ומשפחה א"ח כלל בכבודם ובמוראם דאין להם יחוס כלל כמבואר לקמן גבי קללה והכאה ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח שהאב שמחל ע"כ כו' ע' ר"ן קדושין דאף דיכול למחול ע"כ על צערו ובזיונו לא מהני מחילה: