מנחת חינוך · סימן ר״ט, י׳

וכתב הרמב"ם ז"ל שראה כו'. פי"ד כתב בלשון יראה לי ובראב"ד שם שד"ז פשוט ועיין במ"מ כ' שגם א"א ונדה חייב גם כן העבד דלא תלוי בקורבות וכתב דהר"מ ז"ל לא ביאר זה ועי' בד' הרהמ"ח מצוה רי"א כתב ג"כ זה כהה"מ ע"ש. וע"ש עוד בדברי הר"מ שכ' דעבד אין לו אישות כלל אף על השפחה דאין דין אישות אלא על ישראל או לעכו"ם על עכו"ם אבל לא עבד אם כן אפילו ב"נ שבא על אשת העבד פטור משום אשת חבירו וע"ש במ"מ שכתב דאולי מצא רבינו איזה מקום שמבואר ד"ז בפירוש. ודע דמבואר בתוס' קדושין כ"א ומובא בב"ש סי' ט"ז דאף דאין ישראל חייב על א"א של עכו"מ מכל מקום עובר בעשה ודבק ע"ש אם כן נראה דה"ה ישראל הבא על א"א או זכר או בהמה חוץ מה שחייב העונשים במזיד ובשוגג חטאת עוד עובר בעשה הנדרש מפסוק זה ונ"מ לדעתי מה שמבואר בזבחים לענין חטאת דמקופי' מכפר וראוי להביא עולה ג"כ ע"ש. ואין כאן מקומו: