מנחת חינוך · סימן ר״ח, ו׳

מסר ולא העביר. כ"ה ג"כ בר"מ מן הש"ס וער"מ כתב שהאב מעבירו ברגלו וע"ש בכ"מ ובלחם משנה תמהו ע"ז דמבואר בש"ס דפטור בהעבירו ברגליו רק כמשוורתא דפוריא היינו בקופץ ע"ש באריכות ליישב ד' הר"מ ז"ל. גם העביר בן סומא או ישן הוא אבעיא דלא אפשיטא בש"ס ופסק הר"מ דפטור. ולכאורה צ"ע לשיטת רש"י דצריך קפיצה המ"ל בישן שיקפוץ ואם שישא האב התינוק ויקפוץ האב אין מחויב בכך ואפשר מה"ט פסק הר"מ דמעביר ברגלו והאב הולך עמו דחייב דמשכחת לה בישן וכדברי מהרי"ק שם דאינו פטור רק בנושא את התינוק אבל במעבירו ברגליו של העובר חייב ע"ש אך עי' במהרי"ק דזה נקרא מעביר עם בנו באש והתורה לא הזהירה רק על הבן עי"ש וקצ"ע וע"ש בש"ס. ומפירש"י נראה דל"ד סומא וישן רק אם יכול לילך בעצמו ואם א"י לילך בעצמו פטור רק אם היה קטן שא"י לילך או נכה רגלים הוי כמו סומא והוא בכלל אבעיא אח"ז ראיתי בלחם משנה כתב דלכך סומא וישן פטור שאין הבן עושה כלום רק שהאב קופץ ע"כ פטור ע"ש עוד פ"א והוא כדברי שכתבתי בעז"ה: