מנחת חינוך · סימן ק״צ, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וזאת מן העריות שנצטוו כל באי עולם. חוץ מן העבדים הכנענים כ"ה בסנהדרין דנ"ח ע"ב ור"מ פי"ד מה' א"ב דא"ח על אמו ולא על שום קרובה דיצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא ע"ש ודיני גר שנתגייר דג"כ מותר מן התורה באמו שנתגיירה או באמו שלא נתגיירה א"ח משום אמו עיין דינים אלו בר"מ פי"ד מהא"ב וב"נ חייב ג"כ על אמו מאנוסתו בר"מ ה' מלכים. ודע דבכל העריות שישראל מוזהרים שניהם נהרגים הבועל והנבעלת כמו כן בב"נ ע' פ' ד"מ בסנהדרין. ואם נולד מן האנדרוגינוס ובא עליה אי חייב משום אמו כבר עוררתי לעיל. וכן אם אביו אנדרוגינוס אם בא עליו אם חייב משום אב והבאתי בשם מהריט"א דיכול להוליד מאשה וגם יכול להוליד מזכר וצ"ע עיין לעיל. ואני מסופק אי בב"נ שייך ג"כ אין אחע"א ונ"מ לפמ"ש הר"מ בה' מלכים דשוגג גמור פטור אף ב"נ רק באומר מותר חייב אם כן בדין אם ב"נ נולד מאנוסת אביו ואח"ז נשא אביו את אמה והבן בא עליה בשגגת אם והזיד בא"א ועל אשת אב ג"כ ב"נ מצווה אם חייב מיתה על א"א אם אחע"א כמו בישראל אם כן לא חל איסור א"א וכגון דלית ליה אחים מן האב דליהוי איסור מוסיף דשאר קרובים לגבי ב"נ שריא או דבב"נ ל"ש דין זה ואחע"א גבי ב"נ אם כן חייב משום א"א ונראה דאין חילוק בזה לבין ישראל כמו גבי ישראל לא ילפינן זה מקרא רק סברא כ"פ בש"ס כיון דמושבע ועומד הוא אין חל עליו עוד איסור אם כן גבי ב"נ נמי אין אחע"א אם לא כולל ומוסיף כמו בישראל ואם בא על ח"ש וחב"ח והוליד ממנה בן הוולד ג"כ ח"ע וחב"ח וא"כ מצד עבדות בא על אמו ח"ש פטור ומצד ב"ח חצי החירו' שלה היא אמו ואם בא עלי' צ"ע כי רק החצי הוא חייב וכבר עוררתי ע"ז כ"פ:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.