מנחת חינוך · סימן י״ח, י״ז

ודין בכור השותפים וכו'. ע' ש"ס דבכורות וחולין פ' רה"ג דבכור השותפי' ישראלים חייבים בבכורה ושותף עכו"ם הן באם הן בוולד אפילו חלק א' מני אלף פטור מבכורה ואם יש לו שותפות באיזה אבר רואין אם נחתך ויהי' בע"מ פטר ואם לא יהי' בע"מ חייב ע' דינים אלו בר"מ כאן פ"ד וא"צ להאריך ע' דינים אלו בטויו"ד סי' ש"ך. ומבואר בש"ס דממעטין שותפות עכו"ם מבקרך ועיין בסוגיא פ"ק דבכורות דממעטינן מבישראל פרט לשותפות עכו"ם וע' תוס' שם ובחולין פרה"ג דר' אלעי סובר דגם שותפות ישראל פטור ויליף מבקרך דהיינו שלו לבד ולפי זה צ"ל דוקא שלו כמו גבי לולב דהתורה כתבה לכם ושותפת ל"ה לכם כמבואר בסוכה וגם הפקר ל"ה שלו וכן בחמץ דנפ"ל חמץ של אחרים מלך אם כן בהפקר א"ע דלאו שלך הוא [ועיין לעיל ובס' פ"י לענין חמץ הפקר שהבאתי לעיל] אם כן כיון דצ"ל שלו בודאי בהמת הפקר שילדה בכור אינו קדוש ופטורה מבכורה דלאו שלו היא אבל לרבנן דפסקינן כוותי' דדוקא שותפות עכו"ם פטור אבל שותפות ישראל אינו פוטר אע"ג דל"ה בקרך וכו' כמו לולב דל"ה שלו בשותפות אם כן מיעטה התורה דוקא עכו"ם וגם הקדש כמבואר בש"ס אבל הפקר אף דל"ה שלו מכל מקום חייב והוי כמו חלה דממעטינן ש"נ ושל הקדש מעריסותיכם תרי זמני ושותפות ישראל וכן עיסת הפקר שנתגלגלה בעודה הפקר לא מצינו שיפטר מהחלה כיון דא"צ לכם לא נתמעט הפקר רק הקדש ועכו"ם דאיכא קראי וזה לכאורה פשוט אם כן נראה בפשיטות לדידן בהמת הפקר שילדה בכור ואח"כ זכה אחד בודאי הבכור קדוש כמו כל הבכורים ואפילו בעודו הפקר אסור לשחטו בחוץ ולגוז ולעבוד כמו בכור גמור ולא ראיתי בש"ס שום רמז דיהי' בהמת הפקר פטורה מבכורה וגם בר"מ ובש"ע ואילו הי' הדין כן לא אשתמטי כל גדולים להביא ד"ז ועיין במהריט"א פ"ק דמביא תוספתא בכורות ז"ל בהמת הפקר וגר שמת ואין לו יורשים פטורים מבכורה ופלפל בארוכה מנ"ל לתוספתא זה ולדידי אפשר דהאי תוספתא אתי כר' אלעי דבעינן בקרך אם כן הפקר ל"ח שלו אבל לרבנן דא"צ שיהיה שלו רק עכו"ם או הקדש פוטר דילפינן מקראי אם כן א"צ שיהי' שלו ובהמת הפקר ג"כ חייבת ע"כ לא הביא הר"מ ושום ראשון תוספתא זאת וע' טו"א ר"ה י"ב ע"ב בפסק' המתחלת קצירכם שכ' כדברינו אע"ג דממעטינן עכו"ם מבישראל מכל מקום דוקא עכו"ם לא הפקר דבהמת הפקר חייבת בבכורה וה"ר מר"מ בר רחל דהיה מקנה חיותא לנכרי פ"ק דבכורות ולמה לא הפקיר אע"כ דהפקר אינו פטור מבכורה ולא הביא תוספתא הנ"ל וגם אינו מוכרח דהיה ירא להפקיר שמא יזכה בו אחר אך מצד הסברא כמו חלה דממעטינן של הקדש ועכו"ם כמו כן כאן אבל לא הפקר ול"ד לחמץ דגם של אחרי' ממעטי' מתי' לך וגם גבי לולב [מתי' לכם] ואפילו שותפו' ל"מ לכם עתו"ס פ"ב דסוכ' בפלוגתא דר"א ורבנן לענין סוכה שאולה אבל כאן אינו פטור רק שותפות עכו"ם והקדש אבל הפקר חייב דכל כי האי חידוש הו"ל להפוסקים להשמיענו ד"ז ע"כ שהי' פשוט להם שחייב בבכור' ועיין בשאג"א החו"מ מה שתירץ לק' התוס' דבעינן תרי ערסותיכם פלפול ארוך ומכל מקום צ"ע.