מנחת חינוך · סימן קע״ז, ה׳

וירושלים וח"ל כו'. גם אין בתי הנכרים מטמאין בנגעים בא"י ואם לקח מן הנכרי יראה בתחלה ובית גר תושב כתבתי לעיל דעת התוי"ט דבגדיו וביתו מטמאין מדרבנן ועיין במ"ל. ואם נכרי שכר בית מישראל ע' במ"ל בשם קרית ספר דמטמא בנגעים ואם ישראל שכר מעכו"ם אינו מטמא ועיין בה' שכירות באורך ואין כאן מקומו. ובית שצדו א' ישראל וצדו א' עכו"ם ג"כ אינו מטמא וכן אם צדו א' בארץ וצדו א' בח"ל ג"כ אינו מטמא כ"ה בר"מ ונראה דה"ה אם צדו א' בירושלים וצדו א' חוץ לירושלים ג"כ אינו מטמא. בית השותפים מטמא. בהכ"נ ובית המדרש דוקא אם יש בהם דירה לחזן הכנסת או לתלמידים מטמאין ואם לאו אין מטמאין. ובד"ז דירושלים אינו מטמא מביא הר"מ דלא נתחלקה לשבטים וע' תוי"ט מפלפל באריכות בשם התוס'. ועיין ר"מ פי"ג כ' דצמר או פשתים או עור מטמאין בנגעים אפילו הם אהלים היינו טומאת בגדים דלטומאת בתים צריך אבנים ועצים ועפר ופשוט. וענין טומאת אהלים המחוברים עיין פ"ה מהט"מ ובראב"ד ומ"ל שם וכבר כ' לעיל גבי נגעי בגדים דנ"ל דיכול הכהן לראות נגעי ביתו ובגדיו רק לא נגעי גופו. ודע דכל דיני הסגרות בין באדם בין בבגדים ובתים הדין דיום השביעי עולה לכאן ולכאן היינו בדברים הצריכים שני שבועות רואה אותו ביום הז' והראי' השנית הוא ביום י"ג ובבתים הראיה הב' הוא ביום י"ג והראי' הג' הוא ביום י"ט כי היום שבסוף הסגר שני עולה לו לכאן ולכאן כ"ה במס' נגעים ופסקה הר"מ ז"ל ודע דכל מיני נגעים הן גופו או בגדיו וביתו אין רואים לא בשבת ולא ביום טוב ולא בחול המועד עיין משנה למלך הלכות יום טוב פלפל בזה. וגם חתן נותנים לו ז' ימי המשתה ולא נתברר אם נשא אלמן אלמנה אם נותנים לו ג' ימים. וגם לדעת הר"מ דאפילו בחור שנשא בתולה וחייב בברכה ז' מכל מקום השמחה רק שלשה ימים ע' פ"י מהלכות אישות אפשר דאין נותנים לו רק שלשה ופשוט דאיש ואשה שוים בדינים אלו. ואי"ה כשיזכני השם יתברך במהדורא בתרא אאריך עוד בדינים אלו: