טבילתן ביום כו' חוץ מנדה כו'. היינו זב וזבה אסורי' לטבול בליל הז' רק ביום השביעי וכן טמא מת אבל לאחר יום הז' מותרי' לטבול אף בלילה וכן נדה ויולדת אסורים לטבול ביום הז' עד הלילה אבל מליל ח' ואילך מותרים לטבול אף ביום הכלל דקודם זמנם א"י לטבול וזב וחבריו וטמא מת יום ז' זמנם וקודם לכן אין זמנם לטבול דזב וזבה צריכים שימור מקצת יום וכן טמא מת כלתה זמנו של ספירת זיי"ן ביום וכן מצורע אבל נדה ל"א מקצת היום ככולו עד ליל ח' ואז מותרת לטבול ולא קודם אבל מליל ח' ואילך מותרת לטבול אף ביום וכ"ז פשוט ומבואר בכ"מ בש"ס ור"מ וע' תוס' מגלה כ"ז:
מנחת חינוך · סימן קע״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.