ואותו כהן כו'. עיין ר"מ שכל הטמאים כשרים לטהר את המצורע חוץ ממצורע שכתב ואין מצורע מטהר מצורע אחר ונראה דאף בדיעבד מעכב והוא מת"כ הביא' הר"ש וע"ש דמשמע דוק' מצורע בימי הסגר או בימי חלוטו א"י לטהר מצורע אחר אבל בימי ספורו יכול לטהר מצורע דהלימוד הוא מן הפסוק ויצא הכהן דכהן המטהר צ"ל שיוכל לבא לתוך מחנה ישראל ע"ש אם כן בימי ספורו דמותר לכנוס למחנה ישראל מותר לטהר מצורע אחר כנלע"ד פשוט ע"ש גבי נגעי בתים נרא' דהדין הזה ג"כ נוהג דאין כהן מצורע יכול לטהר בית המנוגע בצפרים ועיין לקמן ואפשר דוק' אדם דכתיב ויצא הכהן אבל נגעי בתים דלא כתי' כשר אף המצורע לטהר וכ"נ וצ"ע:
מנחת חינוך · סימן קע״ג, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.