מדיני המצוה כו' צו"פ בלבד. הרהמ"ח השמיט כלי עור דג"כ מטמא בנגעים וארשום לך קצת דינים המבוארין בר"מ. בגד צמר או פשתים צריך ג' אצבעות על ג"א ופחות מזה אינו מטמ' אף (עיין בהשמטות) דהוא ארוג עמ"ל פי"ג מה' הנ"ל ה"י ד"ה פחות מביא בשם הקרבן אהרן דארוג מטמא בנגעים כ"ש כמו בשאר טומאות ובגדי צו"פ הצבועי' אפילו בידי שמים אינם מטמאין והעור הצבוע בי"ש מטמא ואם צבוע בי"א אינו מטמא. השתי והערב של צ"פ ג"כ מטמ' ואימתי מטמא ע"ש בר"מ כמה דינים. העור שאינו מעובד אינו מטמ' וכן העור שהוא גולם קודם שעש' ממנו כלי אינו מטמא וכלי עור כגון פשוטי כ"ע ובין מקבלים מטמאין בנגעים ובמ"ל מקשה על דין דפשוטי נטמאו וע"ש. עורות מחיות הים אין מטמאין בנגעים ע"ש עוד דינים:
מנחת חינוך · סימן קע״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
