מדיני המצוה. הנה נרא' מלשון הר"מ שא"ח דוקא לקרוע רק אם לקח בגד קרוע ולבש ג"כ יוצא ידי מצוה לא כמו גבי אבל דמחייב דוקא לקרוע וכל ההולך בבגד קרוע לפני המתים ה"ז גוזל החיים כו' וכאן עיקר המצוה רק ללבוש בגד קרוע והר"מ כתב שם דאפילו כהן גדול קורע דעשה דוחה לא תעשה נראה דכה"ג אסור ללבוש בגד קרוע ולעיל הב"מ נראה מדבריו דאסור לקרוע דוקא אבל ללבוש בגד קרוע אין איסור ובאמת אם לא הי' איסור לא הי' העשה דוחה לא תעשה דאפשר לקיים שניהם. ונרא' דעיקר איסור כה"ג הוא הלבישה ויש הערות רבות ויבואר אי"ה במקום אחר גם צ"ע דהר"מ כתב מחמת דעשה דוחה לא תעשה ובש"ס מ"ק מבואר מקרא דוהצרוע וקשה למה לא נתנו טעם זה בש"ס דעדל"ת ואין כאן מקומו וע' ש"ס כמה דינים בקריעה וביו"ד ה' קריעה ותלמד לכאן:
מנחת חינוך · סימן קע״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.