מנחת חינוך · סימן קס״ט, ח׳

שאין הסגר לצרעת. הרהמ"ח לא הביא דין שחין ומכוה וארשום לך מעט דאם היה בעורו מכות אש או הכא' שאינו מחמת האש הא' נקרא מכוה והב' נקרא שחין והשחין והמכוה אין מצטרפין אם הי' חצי גריס מזה וחצי מזה וכ"ז שהם מכות ולא התחילו להתרפאות הם נקראים מורדים ואינם מטמאין כלל בנגעים ואם נתרפאו לגמרי הם כעור הבשר לכ"ד ומטמאין בג' סימנים הנ"ל ובהסגר שני שבועות ואם התחילו להתרפאות ונעשה עליהם קליפה כקליפת השום זו דיני מכוה ושחין ומטמאה בשני סי' בשער לבן ובפשיון ואם לא הי' לו סי' טומאה מסגירו רק שבוע א' אם נולד שער לבן או פשיון טמא ואם לאו יפטור אותו תיכף לאחר הסגר ראשון והשחין והמכוה אין פושין זל"ז וגם אין פושין לעור הבשר ואין נגע עור הבשר פושה לתוכן וע"ש עוד בפ"ה כמה דינים. וגם דין קרחת וגבחת לא הביא הרהמ"ח וקרחת וגבחת היינו שנשר כל שער ראשו אם מן הקדקוד ולמטה שופע לאחור נקרא קרח ואם לפניו נקרא גבח והכלל שדין הנגע בהם כדין עור הבשר מטמא בד' מראות והסגר ב' שבועות אך דאינו מטמא רק בשני סימנים היינו מחיה ופשיון אבל שער לבן אינו סי' טומא'. וע"ש בכ"מ שמיעטו בת"כ מקרא דאינו מטמא בשער לבן וע' רש"י חומש פ' תזריע י"ג ד"ה קרח פי' שהם מטמאין בשער לבן וצ"ע. והקרחת והגבחת אין מצטרפין ואין הקרחת והגבחת פושים זל"ז ואין פושין לעור הבשר ואין נגע עור הבשר פושה לתוכן וע"ש עוד כמה דינים: