שהכל כשרים לראות כו'. ז"ל הר"מ אפילו כהן קטן ושוטה רואה את הנגעים ע"י מכיר והעיקר תלוי בכהן דכתיב ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ע"ש והר"מ השמיט חרש נראה דמפני שא"י להגיד בפי' והו"ל כמו עדות לשיטת הר"מ דעדות שבשטר מד"ס אף במדבר ה"ה הכא אפילו בכהן המדבר מחויב להגיד בפה אבל בכותב טהור או טמא לא ולשיטת הראשוני' הסוברי' דבראוי להגיד בפה כשר מתוך הכתב אפשר ג"כ כשר מתוך הכתב ועיין באחרונים לענין שבוע' בכתב ודין הרכנה בגוף אי עדיף מכתב עאה"ע ה' גיטין:
מנחת חינוך · סימן קס״ט, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.