מנחת חינוך · סימן קנ״ג, ב׳

והנה סמני חי' היינו אם קרניו מפוצלות בודאי מין חי' הוא אך אם אין קרניו מפוצלות אם יש לו ג' סימנים אלו וגם מבלע חרקי' ה"ז חי' וכ"ה בר"מ אך דעת הרבה גאונים דג' סימנים אלו לבד הוא חי' אף דלא מבלע חרקי' עיין בראשונים וסימנים אלו לחי' דוק' אם מעלה גרה ומפריס פרסה דידוע שהיא טהור' רק הסימן בקרניים הוא שהיא חי' טהור' אבל קרניים אלו עצמן אינו סימן שהיא טהור' דגם חי' טמאה יש לה קרניים וכ"ה בלשון הר"מ כאן וע' פר"ח ובר"ן לר"ה ומג"א סתקפ"ו. וקרש שאין לו אלא קרן א' היא מין חי' עיין ר"מ ובכו"פ סע"ט ופ' ואין להאריך במה שהאריכו הם. והנה לדעת הר"מ היא מ"ע היינו לאו הבמ"ע דזה תאכל ולא בהמה שאין לה הסימנים והאוכל טמא' עובר בלאו המבואר אחר זה ובעשה זו ודעת הרהמ"ח דהיא עשה גמור' היינו אם לא בדק בסימנים אף שנמצאת טהור' מכל מקום עבר על עשה זו והוא חידוש מד' הרהמ"ח ובהגהת מ"ל הרגיש בזה. וכוי הוי ס' חי' ס' בהמה וחלבו אסור מספק וטעון כיסוי מספק וכלאים הבא מצבי ותיישה עמש"ל במצות חלב. והנה באוכל מבהמה טמא' שעובר בעשה בלאו הבמכ"ע ועפמ"ג יו"ד חקר בדין עשה שאינו זבוח כיון שהיא בא מכלל עשה דרשות אם כן אפשר אף ח"ש עובר בעשה דוקא היכי דכתי' מניע' כגון לא תאכל או ציווי כגון בערב תאכלו שייך לומר דאכילה בכזית אבל כאן דילפינן מוזבחת ואכלת היינו רשות וילפינן דאינו זבוח לא תאכל אם כן אינו בכזית אלא אף בפחות מכזית עובר בעשה ונ"מ לענין שבועה דעל חצי שיעור חייל ועל עשה אינו חל אם כן ה"נ אפשר דבטמאים העשה אף בפחות משיעור דילפינן מאותה תאכלו ולא טמאה אך כבר ביארתי כ"פ דאף בלא לשון אכילה צריך כזית ושיעורין הל"מ וא"צ לכפול: