אבל מכל מקום אינו נחשב כו'. כ"ה בר"מ כאן פח"י ובמ"ל פ"ג הביא מחלוקת ראשונים אי המחשבות שפוסלין בקדשים אי סגי במחשבה או צריך דוקא הוצאה בפה והביא הרבה דיעות וכתב שנראה מדעת הר"מ והרב המחבר דמחשבה בלב סגי ע"ש בקיאות בענינים אלו. ובמגי' שם הקשה להסוברים דמחשבה סגי אם כן בפ"ק דזבחים כו' דאמרינן המחשב בקדשים לוקה והקשה הא לאו שאין בו מעשה הוא ותירץ דר"י הוא דסובר לאו שאין בו מעשה לוקה. אטו מאן דאכל תמרי בארבלאי לוקין כמבואר בסנהדרין פרק הנחנקין גבי כובש נבואתו. ול"י מאי קשיא ליה אפילו לשיטות אלו מכל מקום במוציא בפה ודאי פסול אם כן משכחת דלוקין במוציא בפה וא"ד לכובש נבואתו דשם ליכא דידע מאן מתרי ביה ע"ש אבל הכא מ"ל במוציא בפה ושייך שפיר התראה עיין שם:
מנחת חינוך · סימן קמ״ד, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.