לשכת הסופר · סימן ה׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אלו הן תמונות האותיות וכו'. העתקתי מש"ע של הגאון מהו' שניאור זלמן (בעל התניא) זצ"ל. ובקצת מקומות מספרים אחרים כאשר ארשום. והמשכיל אשר רוצה לעמוד בסוד תמונות האותיות יעיין בלבוש: והנה כתב הספרדים (שקורין וועליש) משונה קצת כמ"ש בנוב"ק סי' פ' ע"ש. וראיתי בס' לדוד אמת שהעתיק מן הס' מר וקציעה תמונות האותיות מכתב ההוא. ובסופו כתב וז"ל השינויים שיש באותיות בין הספרדים והאשכנזים יש סמך לכולם בסתרי תורה מהרח"ו משם האר"י זצ"ל עכ"ל. ואנכי הנה לא העתקתי תמונות ההן כי במדינותינו לא נהגו בכתב זה. וגם הוא ז"ל כפי הנראה לא ברירא לי' תמונות ההן כ"כ שכתב דהסופרים הספרדים יבחנו אם הם כספרים הקדמונים שנכתבו ממומחים: כתב בשערי תשובה סי' ל"ב סק"א וז"ל. ובענין תמונות האותיות והתגין המבואר שם (בכתבי האר"י ז"ל) ראוי לסופרים יראי ה' שילמדו אותם איש מפי איש דהיינו שיבחור לעצמו סופר מומחה ובקי שילמדהו מפה לאוזן וגם יראהו באצבע כזה ראה וקדש לא כאלו שסומכים א"ע לכתוב בכוונות קדושות ולא באו בסוד ה' רק מה שרואים בס' מצת שמורים וכדומה מספרים שנתחברו בענין זה והם מדמין בעצמם שמוציאין הדבר מתוקן ותעו מדרך השכל כי שכלם קטן מהכיל עומק הדברים ומי שלא קבל את הענינים על בוריים מוטב לו שלא יכניס א"ע כלל לזה ויכתוב בלא כוונות ומ"מ יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה וכמ"ש מהר"ם זכותא ובברכי יוסף ס"ס כ"ה שיש לדקדק במעשה המצות שיהיו כסדרן וכמשפטן אף שאין אתנו יודע רמזיהם וסודותיהם כי המצוה פועלת בסגולה ועושה רושם למעלה אף שנעשית בלתי הכוונה הפרטית רק שצריך לכוין כוונה הכללית שיכוין שיעשה המעשה עפ"י מצות אלהיו ע"ש עכ"ל:
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.