לשכת הסופר · סימן כ״ז, ה׳

אסור להוסיף בה מאומה. לשון הרמב"ם אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות וכו' שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שיעשו מצוה גדולה שהיא ייחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאלו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם עכ"ל. ובכ"מ הביא מה שהקשה הרמ"ך דבמס' עכו"ם משמע מהא דאמר אונקלוס לגונדא דרומאי כי הקב"ה עושה המזוזה לשמור ישראל מבחוץ. והוא ז"ל הקשה עוד מהא דאיתא במנחות דף ל"ג ע"ב אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר מ"ט וכו' רב חנינא מסורא אומר כי היכי דתינטרי' (פירש"י דתינטרי' לכל הבית מן המזיקין) ותירץ וז"ל דאין ה"נ שהמזוזה שומרת את הבית כשהיא כתובה כתקנה לא המלאכים הכתובים בה מבפנים וגם אין הכוונה בעשייתה לשמור את הבית אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשך שתשמור הבית עכ"ל: