לשכת הסופר · סימן כ״ה, ו׳

קדושתו חמורה וכו'. בש"ע איתא דאם התנה עליהם מתחלה מותר. אבל בס' מלא"ש הביא מ"ש האו"ז בשם רבינו שמחה דלאחר שלבשם לא מהני התנאי. והביאו ראי' מהא דאיתא בפ"ק דיומא (דף י"ב ע"ב) ילבש ר' דוסא אומר להביא בגדי כה"ג שכשרין לכהן הדיוט א"ר שתי תשובות בדבר בגדים שנשתמשו בהם קדושה חמורה ישתמש בהם קדושה קלה. ואי תנאה דמעיקרא מהני אין לך תנאי גדול מזה דכיון דדינא הכי להכי אתקין שלאחר עבודתו של כהן גדול ישתמש בהן כהן הדיוט. אלא כי מהני תנאי דוקא להוציא מתורת הזמנה אבל להוציא מתורת מעשה לא מהני. ולפע"ד י"ל להנך פוסקים דס"ל דמהני תנאי. כי הנה לכאורה יש להבין מאי קמתמה רבי בפשיטות בגדים שנשתמש וכו' והרי ר' דוסא קרא קדריש ודילמא גזה"כ הוא להתיר. וצ"ל כיון דקרא איכא למידרש באנפי אחריני אי כר' יהודה אי כרבי א"כ מיסתבר יותר לאוקימה לדרשא אחריתא מלומר דבגדים שנשתמש בהם ק"ח ישתמש בהם ק"ק. ולפי"ז י"ל דאע"ג דמצד איסור הורדה אין כאן כיון דלהכי אתקון מ"מ כיון דלאו אורח ארעא הוא (וגנאי הוא עכ"פ. ע' מג"א סי' מ"ב סק"ג בשם התוס' בשבת) מיסתבר יותר למידרש דרשא אחריתא. ובהכי ניחא מה דלכאורה קשה מ"ט דר' דוסא וכי לית לי' הא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ולפמ"ש י"ל דשאני הכא דלהכי אתקין וס"ל לר"ד דמיסתבר יותר דאתא קרא להכי וקרא דוהניחם אתא רק שלא להשתמש בהם יוהכ"פ אחר דאי נימא דקרא דילבש אתא לדרשא אחריתא א"כ בע"כ קרא והניחם בא ללמד שצריכין גניזה. ולדידי' (כיון דס"ל אבנטו של כה"ג זהו אבנטו של כהן הדיוט) מיסתבר יותר דקרא אתא להכי דמוטב להשתמש בהם קדושה קלה מלגונזם לגמרי. וכסברת הט"ז בסי' קנ"ד סק"ז (ואע"ג דלדינא הקשה שם הפרמ"ג על הט"ז מ"מ סברא מיהו הוה) ועמ"ש עוד בזה בעז"ה בחקירה א' אות ט' י' י"א: