לשכת הסופר · סימן י״ז, ד׳

ויש מפקפק בזה. בס' בני"ו (דף כ"ו) כתב וז"ל והנה עתה מקרוב הנהיגו הסופרים לדבק מטליתי' מאחורי התפר ואינם משיירים כלום ואומרים שהמטלית מחבר להיות כלו כאחד והדבק הוא כאלו היא יריעה אחת מקלף אחד ולא יקרע במקום הדבק ואדרבה יותר מהר יקרע באמצע הקלף מבמקום דיבוקו וגם לא יתרחבו מקום השיור כי לא ימתח מפני המעלית הדבוק בו לאפוקי בתפר גידין ימתח מקום התפר עצמו ואז כשיהי' מותח בחוזק יתרחב מקום השיור ויעסוק מהדקו וא"כ הוא לאין צורך לשייר אם מדבקים. ואני אומר כמה שארי ספריא להפריז על מדת חז"ל שהם תקנו לשייר בתפר ולא יוכלו לתקן בדבק כמו שחכמו הם לעשות. אבל הנ"ל שאינם מבינים פי' דגמ' דילן דאמרו במגילה בתחלה א"ר יוחנן שיור התפר הל"מ ומחו לי' אמוחא לא אמרו אלא שלא יקרע. וחשבו הם שלא יקרע בתוך התפר ואני אומר דאי משום שלא יקרע מתוך התפר לא הוי חשו חז"ל לתקן כלל בזה ולאשמעינין עצה טובה כזאת דמאי נ"מ אי הדר יתפרנהו אלא דחשו שמא מתוך ההידוק הרבה יקרע הס"ת באמצעיתה ויבאו לידי קרע בשם ובכתבי הקודש וא"כ הוא אדרבה אם הדבק והמטלית חזקים כ"כ עד שלא יראה הרחב השיור א"כ הדר אתי לידי הידוק רב ויקרענה באמצע הקלף ויקרע הכתב ח"ו לכן לא טוב כלל בדיבוק הדבק בלי שיור דלא מחזי הרחב השיור ומה שאומרים שאינו מרחיב גם אם משיירי א"א דלא מרחיב פורתא שכל היריעה מתפשטת קצת עד שלא תקרענה ואם כדבריהם כן הוא אפשר דלא טוב לעשות כלל מאותן המטליתי' הנוהגים כיון דתקנת חכמים היא בענין שיור התפר ההוא ותלמוד ערוך בידם היו עד שחשבו להיות הל"מ מסתמא מתקנתן וגזירתן היא ולא לשם עצה טובה לחוד כ"א משום חשש קרע בכתב לכן אין להקל בו לפחות להניח שיור וכו' עכ"ל. ותמיהני שלא נזכר מדברי הרמב"ם שכתב להדי' דהחשש הוא שלא תקרע היריעה באמצעה. ולכן גם לפע"ד נראה כי טוב יותר שלא לדבק כלל מטליתים: