לשכת הסופר · סימן ט״ז, א׳

שיטה שלמה פנויה. כן נהגו מאז ומקדם עפ"י הקבלה איש מפי איש. וחדשים מקרוב בא בעל מאיר נתיב וכתב אצל שירת הים וז"ל. בפתוחה הזאת ובסוף השירה שמנו מלת עבדו בשיטה ששית ומלת הים בשיטה ל"א כדי לעשותה כשאר אליבא דכ"ע. ואף כי באלה יש מחלקים ורבו כמו רבו הדעות עכ"ז כבר נועדו רבני וגאוני ארץ והורו הלכה למעשה לעשותה כאשר זכרנו עכ"ל. וגם החכם מה' וואלף היידענהיים בתיקוני' שלו עשה כמתכונתו וגם העתיק דבריו אלו. אבל כבר באה על זה התשובה בשו"ת חכם צבי סי' כ"ה (והובא בתק"ס למהרש"ד) דבהנחת שיטה שלמה פנויה איך כאן בית מיחוש כלל אליבא דכ"ע שכך היא הקבלה להניח שיטה אחת פנויה בין תקרא פתוחה או סתומה ע"ש. ואנכי אוסיף נופך. כי אדרבה צורת בעל מא"נ לא א"ש אליבא דכ"ע. דכיון דהקבלה היא להניח שיטה שלמה פנויה דלהרא"ש זוהי סתומה. ואיך נעשה פתוחה. לכן נראה דאין לשנות ממנהג הקדמונים. והנה במ"ש הח"צ וז"ל וזה מוכרח (דגם להרא"ש מניחין שיטה שלמה פנויה) מדהביא הרא"ש דעת הרמב"ם בצורת השירה וכו' ובהנחת השיטה הפנויה שלפני השירות ואחריהן לא העיר כלל שיש חולק על הרמב"ם בודאי כותי' ס"ל עכ"ל. על זה כתב בספר כסא רחמים סוף פ"א דמ"ס דלפום ריהטא דבריו תמוהים דהרמב"ם לא הזכיר דשיטות אלו יהיו פנויות אלא כתב סתמא שיהיו פתוחות. ותי' דהצורה האמיתית שכתב הרמב"ם היא כמ"ש מהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' אור תורה שהעתיקה מספר הרמב"ם כ"י ושם ראה שיש שיטה פנויה מלפניה ומלאחריה וע"ז כתב הח"צ דכיון דהרא"ש ראה בספר הרמב"ם שכתב צורת השירה ושיטה פנויה מלפני' ומלאחרי' הו"ל לחלוק על זה אלא ודאי שהוא מסכים על זה וכו' עכ"ל: