כל שהוא. הרמ"ע כתב הטעם משוס דחצי שיעור אסור מן התורה (ועמ"ש אי"ה בחקירה י"ד) אבל בנו"ב תנינא סי' קס"ט כתב הטעם משום דלא גרע מהנטפל להשם. ולפי דבריו לכאורה בנטפלין יש להתיר לגרוד קצת מן האות. כי נטפל לנטפל לא שמענו. וצ"ע: שוב ראיתי בפרמ"ג סי' ל"ב א"א ס"ק מ"ז כתב וז"ל ובמלת אלקיך שמקצת הגג יוצא חוץ למה לן לגרוד הגג קצת אע"ג דמוחק ליכא כל שצורת אות נשאר עי"ד רע"ו מ"מ למה לן עכ"ל. הנה פשטית לשונו משמע דאפי' באות מן השם גופי' כל שצורת האות נשאר ליכא משום מחיקה. והא ודאי ליתא. אבל גם בנטפל לפע"ד צ"ע:
לשכת הסופר · סימן י״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.