עלה בידינו דסברת רש"י ז"ל דכל היכי דמייבם האח השני שגם לו היתה זקוקה בעוד היה אח הראשון קיים וכי ייבם אותה בחייו הרי פקעה זיקתו של אח שלא ייבם, תו נמי כי מייבם לאחר מיתת אחיו, דאז ביבומו של זה מכל מקום אמרינן דזקוקה לאחיו המת, היינו רק מקודם המיתה, אבל לא מתחלת הנפילה וזיקה דתחלת הנפילה ודאי פקע ביבומו של זה אף לאחר מיתה, וזה סברא עמוקה למדנוה מלשון הזהב של רש"י ז"ל:
קונטרס זיקה · סימן ז׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.