לכן מסתפינא לומר דרבינו הוי גריס הך דרב נחמן (שם) אבבא דשנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות כו', עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת, ע"ז צ"ל, טעמא דעביד בה מאמר הא לא עביד בה מאמר נכרית יבומי נמי מיבמה, אמר ר"נ זאת אומרת אין זיקה [ולא גריס ואפילו בחד אחא] וא"כ שפיר פריך על רב אשי, דהא תמן הנכרית הוי צרה לאחות אשה, ואחות אשה היא העיקר, והנכרית הוי צרתה בזיקה, ובכה"ג אמר רב אשי יש זיקה, ומשני, לאפוקי מב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור כו', וכן הך דריש פ' כיצד (שם יז, א) גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו, דוקא עשה מאמר, הא משום זיקה לא מתסרא הנכרית הכשרה שהיא אשתו ונופלת לפניו ליבום, ולכן רב נחמן אמר על הך משנה, ולא אמר על משנה דריש פרק כיצד ומשנה דלעיל, דרבותא קמ"ל, דאף באחות אשה עיקר אין זיקה, ודלא כרב אשי. ועיין בתוספות (שם ל, א ד"ה אמר) שתמהו בזה, ודחה הך דרבה דפרק כיצד (שם יח, א) דאמר בכה"ג יש זיקה, ופסק כברייתא דר"מ דאותיב מינה אביי, אבל כ"ז חדש למאד ודוק:
קונטרס זיקה · סימן ל״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.