דין בישולי גוים בפ' א"מ (שם) כל דבר שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים כגון פירות האילן שנאכלין כמות שהן חיין ופירות הארץ כגון חטים ושעורים וקטנית כשיודע שלא עירב בהן הגוי חומץ כדי להסיר קליפתן כדאמ' (שם ע"א) מפקי צני צני לשוקא דנהרדע' וכ"פ המיימוני ומרפ"א בלשון ב' כל שאינו עולה על שלחן מלכים אין בהם משום בש"ג ולא תמצא דבר שיאסר רק בשר ודגים גדולים וביצים וכ"פ ר' משה וסמ"ג ומסקנא דשמעתין לא מבעיא דהתחלת הבישול או גמרו ביד ישראל אלא אפי' כולו בידי גוי וישראל חיתה בגחלים להרבות החום מותר ובמימון כ' דג שמלחו גוי מותר ומלוח כרותח אינה בגזירה זו וכן קליות ש"ג.
איסור והיתר לרבנו ירוחם · סימן ס״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרבנו ירוחם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.