דין אם ריחא מילתא היא גבי בת תיהא בפ' (אין מעמידין) (אמ"ה לא מצאתי בפ' אין מעמידין וצ"ל השוכר והוא דף ס"ו ע"ב) פי' שנוקבין המגופה להריח אם היין מחמץ והיין נסך אביי אמר אסור דריחא מילתא היא ורבא אמר מותר דריחא לאו מילתא היא וכן בפ' כ"צ (דע"ו ע"ב) איפליגו רב ולוי בצליית בשר שחוטה ונבילה בתנור א' רב אסר ולוי שרי עבד לוי עובדא בי ריש גלותא בגדי וד"א רש"י פסק כלוי דרבא דהכא קאי כוותיה וכן פסק ר' אלפס והתוס' פסקו התם כרב דריחא מילתא היא מההיא ביניתא דאטוי בהדי בשרא ואסרא רבא למיכל בהדי כותחא ומר בר ר"א אסר לאכול אפי' בהדי מילחא והם בתראי ואף רבא דהכא מצי סבר דריחא מילתא היא ושאני בת תיהא דריח היין מזיק לגוף הילכך התיר כאן ואסר שם וה"מ בתנורים קטנים שלהם אבל לא בגדולים שלנו כדפי' לעיל בהגה.
איסור והיתר לרבנו ירוחם · סימן ס״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרבנו ירוחם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.